הר המוריה על משנה תורה, הלכות שגגות· רבי מאיר יונה ברנצקי
פרק ב · הלכה טו
שתי בהמות וכו'. מנחות ס"ד א'.
שחט השמנה וכו'. ואע"ג דנשפך הדם של הראשונה ונתכפר בשנייה חייב כ"ה שם. ורבינו לא כתב זה ועיין בלח"מ הטעם בזה.
טרפה בבני וכו'. רש"י פי' שם דמיירי שהיתה הראשונה כחושה בבני מעיים ושחט השניה השמנה טרם שידע כי הראשונה היא כחושה בבני מעיים ומחשבתו היתה לשחוט השניה ששוה לראשונה פטור יעו"ש אמנם רבינו מפרש דהראשונה היתה שמנה והשנייה כחושה ומ"מ פטור מטעם שהראשונה נמצאת טרפה. ודעת התוס' בד"ה ואפילו וכו' כדעת רש"י יעו"ש היטב.
כל כיוצא וכו'. הטעם דאזלינן בתר מעשיו ולא בתר מחשבתו כמבואר שם בש"ס.