אור ברסלב

הר המוריה על משנה תורה, הלכות שגגות· רבי מאיר יונה ברנצקי

פרק ב · הלכה ז

הלכה ו

בעריות. שבת ע"ג א' סנהדרין ס"ב ב'.

במאכלות אסורות. שם בסנהדרין ובכריתות י"ט ב' ובירושלמי שבת פי"א ה"ו וראיתי שם במשניות בכריתות על מש"כ הרע"ב שם וז"ל משום שם אחד כגון שתי נשים נדות עמו בבית ושגג באחת מהן עכ"ל ותמה ע"ז רע"ק איגר בחי' וז"ל קשה לי דבזה אף נדה וטהורה עמו בבית ונתכוין לטהורה ובא על הנדה דהוי מתעסק ממש דמתכוין על דבר המותר ג"כ חייב כדאמרינן בנתעסק בחלבים ועריות שכן נהנה עכ"ל והנה באמת כן יש לתמוה על רבינו בהלכה ה' ובפי' המשניות שלו שכ"כ אבל לפי מש"כ לעיל בהבנת דברי רבינו דלא מיירי כלל מענין מתעסק רק דבא על אותה שנתכוין לה ושוב שכח על איזה מהם בא ולענין פלוגתא דר' אליעזר ור' יהושע יעו"ש והכי כוונת הרע"ב א"כ לק"מ אבל אי איכא לאקשויי על תו"כ דבורא דחטאת פ"ז פרשה ה' יש להקשות דאיתא שם ור' יהודה אומר אף על דבר שהוא משם אחד היה ר' יהושע פוטר כיצד שתי נשיו נדות ושתי אחיותיו עמו בבית נתכוין לבא על זו ובא על זו תאנים וענבים לפניו נתכוין ללקוט וכו' יעו"ש והנה ר"י מיירי ע"כ במתעסק וא"כ למה נקיט שתי נדות ושתי אחיות ובזה הא ר' יהושע מחייב דהא בעריות לא שייך מתעסק ובאמת בש"ס לא הובא זה הא דנדות ואחיות אבל בתוספתא שם פ"ב הובא ג"כ הא דנדות וכך איתא שם א"ר יהודה לא נחלקו ר"א ור"י על המתכוין לעשות מלאכה ועשה כיוצא בה כיצד אשתו ואחותו נתכוין לבא על זו ובא על זו שתי נשיו אחת נדה ואחת שאינה נדה נתכוין לבא על זו ובא על זו תאנים וענבים לפניו נתכוין ללקוט תאנים וליקט ענבים ענבים וליקט תאנים שחורות וליקט לבנות לבנות וליקט שחורות ר"א מחייב חטאת ור"י פוטרו עכ"ל (ובאמת לשון התוספתא מגומגם קצת ואולי צ"ל לא נחלקו ר"א ור"י אלא על המתכוין וכו' ודומיא דנקט שם בר"ש שזורי יעו"ש) אמנם מ"מ מבואר דה"ה בעריות מתעסק פטור.
ואין לומר דהא דמתעסק חייב בעריות היינו היכא דמתכוין לעשות איסור בגוף זה ועשה איסור בגוף אחר ובכה"ג פטר שמואל בשבת וקמ"ל דבעריות כה"ג חייב אבל היכא דנתכוין לדבר היתר ועלה בידו איסור גם בעריות פטור חדא דא"כ אכתי יקשה על הא דתו"כ דהתם נתכוין לדבר איסור ועוד דהא ג"כ ליתא דהא מבואר שם בכריתות דאפילו בכה"ג דנתכוין לדבר היתר ועלה בידו איסור חייב בחלבים ועריות כדמוכח שם בכריתות דאפי' בכה"ג דנתכוין לדבר היתר ועלה בידו איסור חייב דפריך שם מתעסק דמאי אי דחלבים ועריות יעו"ש ומאי קושיא דילמא בכה"ג מיירי דנתכוין לדבר היתר ועלה בידו איסור (ועיי"ש ברש"י דפי' בהדיא דנתכוין לדבר היתר וכן פסק בשבת ע"ב ב' ובסנהדרין שם ובשבועות י"ט א' ואי"ה לקמן יבואר מזה) והנה אי לא מסתפינא אמינא דיש להגיה בתוספתא דצ"ל לא נחלקו ר"א ור"י אם היה אשתו ואחותו נתכוין לבא וכו' ובא על זו כי נחלקו על המתכוין לעשות מלאכה ועשה כיוצא בה כיצד נתכוין ללקוט תאנים וכו' ולפ"ז אתי שפיר התוספתא לפי הדין (אבל קשה בעיני להגיה כ"כ) אבל התו"כ אין בידי ליישבה שוב ראיתי בקרבן אהרן שם אות י' בסופו שהקשה זה ותירץ דמיירי בנתכוין לבא על זו ובא על זו ושוב נפל לו ספק על איזה מהן בא יעו"ש היטב ולפ"ז יש ליישב ג"כ דברי התוספתא וא"כ יש לתרץ דברי הרע"ב ג"כ בכה"ג ועדיין יש לעיין בזה.

ובעלה בלא וכו'. עיין רש"י בכריתות י"ט א' שפי' דמתעסק היינו שנתכוין לדבר היתר ועלה בידו איסור והנ"מ בין שוגג למתעסק שוגג מיקרי אם נתכוין לאותו הדבר שעלה בידו רק סבור שהוא מותר כמו האוכל חלב וסבור שהוא שומן כ"כ שם ע"ב בד"ה מתעסק בחלבים וכו' וד"ה מתעסק בעריות וכו' ושם כ' א' בד"ה מאי לאו וכו' אבל לפ"ז יש לעיין במש"כ בד"ה מתעסק בעריות וכו' וז"ל כגון נתכוין לבא על אשתו נדה וסבר טהורה היא אחותו ואשתו לפניו ונשמטה אשתו ולא ידע ובא אחותו במקומה עכ"ל והנה בהא דאחותו ואשתו נימא דנתכוין לאשתו ובא על אחותו שפיר מיקרי מתעסק דלא בא לידו אותו הדבר שכיון אליו אבל בנתכוין לאשתו רק כסבור שהיא טהורה הא שוגג גמור הוא והוי כמו סבור שהוא שומן ובאמת הוא חלב וא"כ בכה"ג גם בשבת חייב כגון ששכח שהיום הוא שבת דג"כ הוא דומה ממש לסבור על אשתו נדה שהיא טהורה או על חלב שהוא שומן לכן אי לא מסתפינא אמינא דט"ס הוא ברש"י וזה שייך לדבור הקודם בד"ה מתעסק בחלבים וכו' וכצ"ל שם ולא דמי לשוגג דשוגג היינו שנתכוין לחתיכה זו עצמה אבל סבור שהוא שומן וכגון נתכוין לבא על אשתו נדה וסבר טהורה היא עכ"ל ושוב מתחיל הדבור וכצ"ל מתעסק בעריות כגון אחותו ואשתו לפניו וכו' יעו"ש היטב כן נראה לענ"ד בזה.
וע"ע בשבת ע"ג א' בד"ה דסבור שומן וכו' כתב וז"ל והיינו דשגג דסבר שומן הוא ולא מתכוין לאכול חלב וחייב ואע"פ דמתעסק הוא לרבא דהא לא מתכוין לאכילת איסור חייב דאמר שמואל בכריתות בחלבין ועריות מתעסק חייב שכן נהנה וכו' יעו"ש וגם זה צ"ע דהא בכה"ג שוגג הוא ומ"ש מהא דכתב שם ע"ב ב' ד"ה וחתך וכו' שכתב וז"ל ושוגג היכי דמי כגון שנתכוין לכך אבל שגג דסבר שאין היום שבת או סבור שמלאכה זו מותרת יעו"ש והא נמי דמי לסבר שאין שבת היום (ועיין לקמן ד"ה מלאכת מחשבת מש"כ ליישב זה) לכן נ"ל דכוונתו שם ג"כ בהיו לפניו שתי חתיכות חלב ושומן ונתכוין לאכול השומן ועלה בידו חלב אבל בהיה לפניו חתיכה אחת וסבור שהיא שומן ואכלה הוי שוגג ואף בשאר עבירות חייב ועיין רש"י שבועות י"ט א' בד"ה פרט למתעסק כו' יעו"ש היטב והכל הולך למקום אחד וכ"כ רש"י בסנהדרין ס"ב ב' בד"ה שהשאר מצות וכו' ועיין תוס' בשבועות שם ד"ה פרט וכו' שכתב וז"ל ועוד מתעסק אחר כגון סבור שהוא שומן או רוק ובולעו וכו' יעו"ש ע"כ היינו נמי בכה"ג שהיו מונחין שניהם לפניו דאם היה חתיכה אחת וכסבור שהוא שומן מיקרי שוגג ולא מתעסק וכנ"ל אבל י"ל דהתוס' לא ס"ל כרש"י עיין בכריתות י"ט ב' בד"ה דהא לא וכו' יעו"ש היטב ודוק ועיין קרבן אהרן שם אות י' יעו"ש אבל מדברי רבינו מבואר דאינו מפרש כן כלל אלא מפרש האי מתעסק כמו מתעסק דקדשים דלעיל פ"א מהל' פסולי המוקדשין יעו"ש וכן פי' ג"כ בפי' המשניות בכריתות וכן רש"י מודה בזה כמו שפי' בסנהדרין ובכריתות שם ועיי"ש בשבת והנה לדעת התוס' דאכל חלב וכסבור הוא שומן מ"מ הוא חייב אף דהוא מתעסק הא מתעסק בחלבים ועריות חייב ופשוט ועיין ירושלמי פי"א דשבת ה"ו.

להגביה את וכו'. עיין לקמן סימן פ"ז מהל' שגגות שם כ' דנתכוין לחתוך תלוש וחתך המחובר דהוי כמתעסק משום דרבינו מפרש מתעסק היינו שאין מכוין למלאכה או לבעילה כלל אבל שם הוי כמתעסק ר"ל דדינו כמו מתעסק ולכן הכא דמיירי מעיקר מתעסק תפס גוונא דאביי אבל התם מיירי מדין דמתעסק ולכן תפס דין דרבא דהלכה כוותיה ועיין רדב"ז ח"ה סימן י"ט.

מלאכת מחשבת וכו'. לכאורה כאן א"צ טעם זה דהא כאן פטור מטעם מתעסק אבל י"ל ע"פ מש"כ רש"י בכריתות שם דלר' יהושע דס"ל אשר חטא בה צריך למש"כ בהלכה ג' דבעינן שידע במה חטא יעו"ש ולכן צריך למלאכת מחשבת אסרה תורה ולפ"ז זה שייך דוקא במלאכת שבת אבל בשאר איסור אע"פ שלא נהנה חייב דהא מטעם מתעסק אינו פטור ומלאכת מחשבת ג"כ אינו שייך רק בשבת ולא בשאר דוכתי ועיין בתוס' סנהדרין ס"ב ב' בד"ה להגביה וכו' ובשבועות שם י"ט א' בד"ה פרט וכו' שם כתבו דצריכי לתרווייהו יעו"ש וע"ע ב"ק כ"ו ב' בד"ה נתכוין לזרוק וכו' ורבינו אזיל בשיטת רש"י כמו שיבואר לקמן בפ"ז ובחי' בשבת ע"ב ב' העירותי קצת בזה (והנה לדעת התוס' דכסבור שהוא שומן ואכלו מיקרי מתעסק ומ"מ בשבת ששכח שהיום שבת ועשה מלאכה מיקרי שוגג וחייב א"כ י"ל דרש"י בשבת ע"ג א' ס"ל כשיטת תוס' דכריתות ומ"מ כתב שם ע"ב דשכח דשבת היום חייב ולק"מ מה שהקשיתי לעיל ד"ה וע"ע בשבת ועיין לקמן פ"ז שם יבואר).

שביארנו במקומו. בפ"א מהל' שבת מהלכה ח' ולהלן יעו"ש.

תוכן העניינים

הר המוריה על משנה תורה, הלכות שגגות

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה