הר המוריה על משנה תורה, הלכות שגגות· רבי מאיר יונה ברנצקי
פרק ב · הלכה ה
והם שני וכו'. כריתות שם י"ט א' ועיין תוספתא שם פ"ב והנה בזה נראה פשוט שלכו"ע מחייב והא דאוקמה שם בש"ס ע"ב וכ' א' בגוונא אחרינא דהיינו בנתכוין להקדים או שאבד מלקט מלבו יעו"ש היינו בנתכוין על אחר ולא נתקיימה מחשבתו אבל מיירי הכא בשנתקיימה מחשבתו שפיר דהיינו שבא על אותה שכיוון לזה ובזה פשיטא דלא שייך בה מתעסק כלל (ועיין בתוס' שם כ' א' ד"ה היינו וכו' והובא בלח"מ) והנה כאן אף לאחרת כיון ג"כ חייב דהא מתעסק חייב בעריות כמש"כ בהלכה ז' יעו"ש רק כיון דמדמה לשתי נרות דולקות וכו' א"כ אין הטעם משום דהיא עריות ופשוט ועוד יבואר לפנינו אי"ה ועיין תו"כ דבורא דחטאת פ"ז פרשה ה' יעו"ש והנה על גירסת התו"כ דגרס שתי נשיו נדות ושתי אחיות יעו"ש יש לעיין דא"כ לא אתי שפיר סוגיא דכריתות כ' א' ד"ה אלא וכו' יעו"ש היטב ויש ליישב לפי המסקנא יעו"ש היטב.