הר המוריה על משנה תורה, הלכות קרבן פסח· רבי מאיר יונה ברנצקי
פרק ט · הלכה ז
כזית מן וכו'. עיין פסחים ג' ב' וירושלמי מגילה פ"א הי"א ופ"ג ה"ב יעו"ש דמשמע דקאי על המאכילו ועיין במרן.
מפסח שני. זה פשוט ועיי"ש צ"ה א' צ"ו א'.
למומר לע"ז וכו'. היינו בן נכר עיין פסחים כ"ח ב' צ"ו א' ק"כ א' יבמות ע"א א' זבחים כ"ח ב' ועיין מכילתא בא פט"ו וכמו דמסיק רבינו בעצמו.
גר תושב וכו'. הא דכתב רבינו דפסוק דשכיר ותושב בא להורות על עכו"ם כ"ה במכילתא פט"ו יעו"ש היטב דחד מ"ד ס"ל דתושב זה גר תושב שכיר זה עכו"ם וקאתי ללמד על תרומה שהערלה פוסלת בו וחד מ"ד ס"ל דתושב ושכיר מיירי גם כן בעכו"ם וקאתי ללמד על גבעוני וערבי מהולים יעו"ש ובהכי יש ליישב הסוגיא דפסחים צ"ו א' כפשוטו ודלא כרש"י שם שמחק להא דאלא מעתה תושב ושכיר וכו' יעו"ש היטב וכ"כ התוס' דיבמות ע' ב' ד"ה אלא וכו' יעו"ש ובתוס' שם ע"א א' ד"ה בו וכו' יעו"ש ועיי"ש בתוס' כתובות ל"ח ב' ד"ה מי אתיא וכו' יעו"ש וכ"כ רש"י בחומש וכתב דברי מ"ד השני שבמכילתא יעו"ש היטב והרמב"ן שם בחומש תמה עליו יעו"ש ובאמת כי דרך רש"י ז"ל להביא כמה פעמים דברי המכילתא אף שהוא נגד תלמודנו משום דהוא פשטא דקרא יותר ולדעת הראב"ד שכתב דמיירי בשכיר ותושב ישראל יעו"ש א"כ צ"ל דהרבותא דלא נימא דהוא נמשך אחר בעלים וא"צ למנות בפ"ע קמ"ל דלא אך לכאורה הוא נגד הש"ס דיבמות שם וכמש"כ הלח"מ ועיי"ש ברש"א מש"כ בזה ומיושב קצת. ועיין לח"מ שהקשה על רבינו כיון דאית ליה כר"א דתושב ושכיר אתי לגז"ש וכמש"כ בפ"ז דהל' תרומות ה"י יעו"ש א"כ איך פסק דגר שמל ולא טבל לאו גר הוא וכן קטן שנולד מהול צריך להטפת דם ברית דהא לר"ע לא נפיק לה רק מקרא דתושב ושכיר יעו"ש ולענ"ד לק"מ דמעולם ס"ל דתושב ושכיר אתא לכדר"א והא דגר שמל ולא טבל לאו גר הוא אתיא ליה מדר' יהושע ביבמות מ"ו ב' ועיי"ש בתוס' ד"ה כי פליגי וכו' דלר"י לא בעי הך דר"ע וע"ע כריתות ט' א' ובהא דקטן שנולד מהול סמך עצמו אסוגיא דשבת קל"ה א' וי"ל מדכתיב ערלתו גבי שבת דאין דוחה מבואר דבחול צריך הטפת דם ברית ועיי"ש בתוס' א' ד"ה ולא ספק וכו' ובשבת שם והבן. ועוד יש לי לדבר בדברי מרן ולח"מ. אך לא באתי כי אם ליישב דברי רבינו.