אור ברסלב

הר המוריה על משנה תורה, הלכות קרבן פסח· רבי מאיר יונה ברנצקי

פרק ח · הלכה יב

הלכה יא

שכל המרק וכו'. כאן יקשה למה לא הזכיר דמיירי בחרס רותח וכמש"כ בס"ק כ"ז ועוד יקשה ל"ל טעמא אחרינא דליתא בגמרא ובש"ס איתא הטעם משום דהרוטב מיטוי מחמת החרס וכי הדר רוטב אפסח קא מיטוי פסח מחמת חמימותא דחרס יעו"ש ובתוס' ד"ה בשלמא וכו' יעו"ש היטב ובפי' המשניות לרבינו לא כתב טעם זה רק אנטף מרוטבו על הסלת יעו"ש ולא אנטף מרוטבו על החרס. והנה לקושיא הזאת י"ל כי רבינו גורס בש"ס כך דאזל רוטב מרתח ליה לחרס והדר חרס מרתח ליה לרוטב ורחמנא אמר צלי אש וכו' וכן משמע מתוס' ד"ה בשלמא וכו' שכ"ה גירסת מקצת ספרים וגי' שלנו הוא גי' ר"ח יעו"ש ואפי' לפי גירסא זו פירשו התוס' דהרוטב הוא נצלה מחמת חום החרס והפסח נאסר משום דבלוע בו רוטב אסור וכ"ה בירושלמי שם ה"ב יעו"ש היטב. ולענין קושיא הראשונה דאמאי לא כתב דמיירי בחרס רותחת י"ל דמיירי בחרס רותח דמדקאמר על החרס משמע דהחרס הידוע והוא של תנור וסתם תנור רותח וכמש"כ התוס' בד"ה תנן וכו' ובהכי ניחא דקאמר הש"ס כדאמר רב ירמיה אמר שמואל וכו' ולכאורה קשה אמאי לא אמר רב ירמיה גופיה אמר שמואל תירוצו אחרס. אך י"ל דלרב ירמיה אמר שמואל לא היה קשה מידי אחרס דסתם חרס רותח הוא אבל אסלת שפיר קא מתרץ כן י"ל לכאורה ורבינו כתב לקמן בהלכה י"ג גבי סלת יקלוף את מקומו משום דלא כתב דמיירי בסלת רותח והוא מיירי בסלת צונן לכן די בקליפה לדידן דפסקינן כשמואל דתתאה גבר וקליפה מיהא בעי והבן. ופקחתי עיני ואראה כי גם הצל"ח דרך בזה יעו"ש היטב רק שהגיה כי טעם שכל המרק והליחה וכו' בהלכה י"ב שייך להלכה י"ג יעו"ש היטב ועיי"ש עוד בצל"ח מש"כ על תוס' ד"ה תנן וכו' יעו"ש היטב.
וראיתי בספר קהלת יעקב שכתב לתרץ דברי רבינו דרבינו ס"ל דהטעם של האיסור משום הטעם דאיתא בירושלמי פ"ז הי"א והובא בתוס' פסחים פ"ד א' בד"ה הא הדר וכו' דבשר ולא גידים וה"ה בשר ולא רוטב לכן אפי' בנפל על חרס צונן נעשה רוטב ונפסל ושוב כשחזר לבשר אוסר בבשר יעו"ש היטב ובזה יישב גם כן הא דאיתא לעיל סעיף ח' דבצלי קדר חייב יעו"ש היטב. והנה בזו הסברא דכתב דכיון שנפרש ממנו הרוטב אף שחזר לבשר פסול ופוסל בזה חולק הצל"ח וכתב כיון דטעם רבינו בפי' המשניות דלהכי הרוטב אסור כי אסור לאכול ממנו אלא מה שנשאר ממנו בעצמותו אבל מה שיזוב ממנו הרי הוא כמרק עכ"ל א"כ אם חזר לבשר ונצלה עמו הרי הוא שבה כבשרו יעו"ש היטב בצל"ח. וזה דלא כסברת הקהלת יעקב הנ"ל אמנם י"ל משום דלא נחית הצל"ח לסברת הק"י דס"ל דלא מטעם דבשר ולא ד"א נאסר רק משום דדבר הפורש ממנו אסור וכל שחזר לבשר הרי הוא כמוהו אמנם לסברת הקהלת יעקב אה"נ דאף שחזר הרוטב ונצלה אסור והבן. ולא דמי למש"כ תוס' שם ד"ה אלא וכו' דאי הרוטב נא מהני ליה לכשיצלה עם הפסח יעו"ש התם היינו טעמא משום דהאיסור נא מהני ליה שפיר לכשיצלה שוב היטב ופקע מיניה איסור נא דכל צלי אש מוכרח להיות תחלה נא ולבסוף נצלה כל צרכו משא"כ איסור אחר לא מהני ליה צלייתו שוב ופשוט (אבל מה שכתב הקהלת יעקב ראיה מהירושלמי דלא הזכיר רותח גבי חרס יעו"ש י"ל משום דס"ל כסברת התוס' דסתם חרס הוא של תנור והרי הוא רותח וכנ"ל).

תוכן העניינים

הר המוריה על משנה תורה, הלכות קרבן פסח

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה