הר המוריה על משנה תורה, הלכות קרבן פסח· רבי מאיר יונה ברנצקי
פרק ח · הלכה ח
ואח"כ בשלו וכו'. פסחים מ"א א' ובירושלמי פ"ז הלכה ב' ובתוספתא פ"ה ועיין מכילתא שם.
צלי קדרה וכו'. אזיל לשיטתו הלכה ז' דמרבה שאר משקים מדכתיב ובשל מבושל וא"כ צלי קדר נמי חייב וכדאיתא התם בש"ס רק אי קשה הא קשה מנ"ל דצלאו ואח"כ בישלו חייב כיון דבעי קרא דבשל מבושל לצלי קדר וכדאיתא התם ורבנן האי בשל מבושל מאי עבדי להו וכו' משמע הא לרבי ניחא דקאי על צלי קדר ועיין במרן שהקשה כן ותירץ בדוחק והנה י"ל בפשיטות לרבינו דפסק כר' יוסי דיוצאין במצה השרוי אבל לא בבשיל א"כ לצלאו ואח"כ בשלו אי"צ קרא וס"ל לרבינו כעולא דמוקי לה כר"מ אבל לר' יוסי א"צ קרא ועי' לח"מ. ועוד י"ל דשם ע"ב איתא דרבי ס"ל דהו"ל לכתוב או בשל בשל או מבושל מבושל ומדכתיב בשל מבושל ידעינן נמי דמבעוד יום חייב יעו"ש וא"כ לדידן דפסקינן מבעו"י פטור כדלעיל הלכה ד' ע"כ י"ל דידעינן שאר משקים וצלי קדר מדכתיב ובשל מבושל ומדשני בלישניה ידעינן ג"כ דצלאו ואח"כ בישלו וע"ע בצל"ח שהוכיח מדקאמר הש"ס איכא בינייהו צלי קדר ולא קאמר איכא בינייהו צלאו ואח"כ בישלו יעו"ש היטב אלא ודאי דהסברא כפשוטה דשאר משקין נתרבה וצלאו ואח"כ בישלו קיל ממנו וצלי קדר קיל עוד מזה והנה לרבנן דס"ל שאר משקים מק"ו א"כ הקרא אתי לצלאו ואח"כ בישלו אבל צלי קדר לא שמעינן אבל לרבי דס"ל דבשל ומבושל אתי לאפוקי שאר משקים א"כ ממילא אימעיט ג"כ צלי קדר יעו"ש היטב ולפ"ז מתורץ שפיר דברי רבינו ועיי"ש עוד מה שכתב בזה.
והא דלא פסק רבינו מכח קל וחומר ופסק קרא דבשל מבושל וכו' יש לומר משום דבמכילתא בא פרק ו' איפליגו בזה רבי עקיבא ורבי ישמעאל ורבי עקיבא סבירא ליה קרא דבשל מבושל (וכן הוא בירושלמי פרק ב' הלכה ז' יעוין שם) לכן פסק כן ולפי זה שפיר פסק כרבי דילפינן שאר משקים מקרא דבשל מבושל ובכלל זה צלי קדר ובצלאו ואח"כ בישלו נמי כפי כל אחד מהתירוצים הנ"ל. שוב ראיתי בספר קהלת יעקב לקמן ע"ו א' דתירץ דרבינו ס"ל דשאר משקים ילפינן מק"ו וכרבנן ואפ"ה בצלי קדר אסור מטעם דלא גרע מרוטב שנטף דלקמן הלכה י"ב יעו"ש וצ"ע לכאורה הא מפורש כתב רבינו טעם דרבי בהלכה ז'. גם בספר אור חדש ראיתי שכתב להיפך דרבי ס"ל דבשל מבושל אתי לשאר משקים וצלי קדר פטור ולרבנן שאר משקים אתי מק"ו וצלי קדר ילפינן מבשל מבושל ופסק כרבנן יעו"ש היטב לבד שגם עליו יקשה כנ"ל. עוד יקשה הא שם ע"ב איתא דרבי יליף מבשל מבושל לשארי משקים ולצלי קדר יעו"ש היטב ויש לעיין בזה ולפנינו אי"ה נדבר עוד מזה. וע"ע בפני יהושע שהכריח דרבי ס"ל ג"כ דצלאו ואח"כ בישלו חייב דאל"כ במים למה לי יעו"ש היטב ולפ"ז ג"כ נכונים דברי רבינו בזה ועוד אי"ה יבואר לפנינו וע"ע בירושלמי פ"ז ה"א וה"ב יעו"ש וע"ע פסחים ע"ו ב' בשתי קדרות ס"ד וכו' יעו"ש היטב.
לסוך אותו וכו'. שם בפסחים מ' ב' ומש"כ חוץ מן המים וכן כתב לענין טיבול דדוקא במשקים ובמי פירות משמע אבל במים אסור ולכאורה משמע דנפקא ליה מדנקט במשנה שם אין מבשלין את הפסח לא במשקין ולא במי פירות אבל סכין ומטבילין אותו בהן מדכתב בהן למעוטי מים והנה לכאורה יקשה למ"ד דשאר משקים גריעי טפי ונפקא מק"ו דמים א"כ אמאי חמיר מים ממשקים ומי פירות. לכן נראה דסתם משנה נמי ס"ל כרבי וכר"ע דלא נפקא ליה מק"ו רק מריבוי דבשל מבושל וכמו שפסק רבינו בהלכה ז' ומכאן יש ראיה ג"כ לרבינו ובזה יש ליישב קצת מה שהקשה הרא"ם והובא ברש"א דהקשה לא לכתוב לא ה' ולא ו' ולא יכתוב בשל ומבושל יעו"ש שנדחקו בזה אמנם להנ"ל ניחא דבמים איצטריך דאפי' סיכה וטבילה אסור במים אבל בשאר משקים ומי פירות אינו אסור רק הבישול דאתרבי מבשל מבושל אבל לא סיכה וטבילה. שוב ראיתי כי גם הצל"ח כ"כ יעו"ש היטב ונהניתי כי כוונתי לדעתו הרמה.