אור ברסלב

הר המוריה על משנה תורה, הלכות קרבן פסח· רבי מאיר יונה ברנצקי

פרק ו · הלכה יא

הלכה י

ושוחט ואוכל וכו'. עיין פסחים פ"א ב' איתא רק אם שחטו זורקין עליו אבל אם לא שחטו אין שוחטין עליו יעו"ש וכ"כ שם רש"י בד"ה שאין לו מקום וכו' יעו"ש ועיין לעיל פ"ד מהל' ביאת מקדש ה"י שם כתב רבינו ג"כ כך וכתב שם מרן לחלק בין קרבן פסח לשאר קרבנות יעו"ש וכ"כ ג"כ כאן אבל לענ"ד אין נראה כן דהא כאן כתב רבינו בהלכה י"ב גם כן לענין פסח נפק"מ בין לכתחלה ובין דיעבד יעו"ש לכן נראה לענ"ד דרבינו ס"ל בטומאה שהיא ספק אם נטמא או לא אז לענין פסח שרי לכתחלה אבל אם ברור לנו שנטמא בטומאת התהום כגון שהיה מושכב לרוחב הדרך והוא היה רכוב או טעון משא אזי יש חילוק בין נשחט או לא ולכן בסימן כ"ב דמיירי בנטמא ודאי בטומאת התהום לכן חילק בין נשחט או לא ומזה מיירי בהלכה י"ב אבל כאן מיירי בספק אם נטמא ולכן אפי' לכתחלה עושה פסח ועיי"ש בתוס' פסחים בד"ה וטמא וכו' דהא דמחלק בין נודע קודם שחיטה לאח"כ מיירי בנטמא בודאי דהיינו הך דתוספתא (פ"ז ונזיר פ"ו) דהובא ברש"י פסחים ונזיר ס"ג ב' יעו"ש היטב אבל יש לעיין בשלמא לרש"י דמפרש דאם היה מושכב לרוחב הדרך ודאי הוא טמא אף לפסח והא דמחלק בין מהלך לרוכב מיירי במפורש אתי שפיר דמייתי הש"ס דאף בנטמא ודאי מ"מ טהור להבא והיינו קודם זריקה אבל לרבינו דס"ל בהיה מושכב לרוחב הדרך במהלך ג"כ אינו טמא ומותר לשחוט לכתחלה א"כ מאי ראיה מייתי דילמא הא דמחלק בש"ס בין קודם זריקה לאחר זריקה מיירי בנטמא בודאי והא דקאמר דטהור להבא היינו אפי' קודם שחיטה ובענין דלא נודע בודאי שנטמא ואפ"ל בדוחק דהכי מקשה מדטהור להבא הוא דהיינו שמותר וכו' הוא דהיינו שמותר לכתחלה לשחוט א"כ הא דקאמר התם דאם היה רכוב טמא היינו לענין לכתחלה שאין לשחוט עליו אבל מ"מ י"ל שכל ששחטו עליו מיקרי בדיעבד לענין זה ודחוק. שוב ראיתי מש"כ באור חדש בענין זה יעו"ש היטב ואכתי צ"ע בזה וע"ע מש"כ מזה פ"ד מהל' ביאת מקדש יעו"ש היטב.

מהלך ברגליו וכו'. לפי' רבינו קאי זה על היה מושכב לרוחב הדרך אולם רש"י פי' שם דקאי אמפורק יעו"ש וכ"כ בנזיר ס"ג ב' וכ"ה בתוס' שם (ועיין בהגהות הגר"א לפסחים שם שיש טעות סופר וכצ"ל אבל באמת קאי גם איש לו מקום לעבור וכו' יעו"ש היטב) והיינו דוקא לענין נזיר ועושה פסח אבל בתרומה גם לדעת רבינו בהיה מושכב לרוחב הדרך טמא אבל ביש לו מקום לעבור או שהיה מפורק ומשובר טהור לתרומה וכמש"כ בפי"ח מהל' אבות הטומאה ה"ג יעו"ש והנה שם לא כתב חילוק בין מהלך לרוכב משום דרבינו לשיטתו דקאי זה על היה מושכב שלם לרוחב הדרך וזה לא שייך רק לענין פסח דברוכב טמא ובמהלך טהור משא"כ בתרומה דאפי' במהלך טמא וברור הוא ומרן שם תמה עליו על השמטתו יעו"ש שהרכיב פירש"י עם פי' רבינו מה שחלוקים זה מזה באמת יעו"ש היטב והנה לפנינו בש"ס איתא להאי בד"א במהלך ברגליו אבל טעון או רכוב טמא וכו' לאחר בבא דמשובר ומפורק וכו' ומשמע כרש"י דאף במפורק כל שרכוב או טעון הוא טמא אבל בתוספתא דזבים פ"ב איתא כך וז"ל המוצא מת מושכב לרחבה של דרך לנזיר ועושה פסח טהור ולתרומה טמא בד"א שאין שם מקום לעבור אבל יש שם מקום לעבור אף לתרומה טהור בד"א במהלך ברגלו אבל בטעון וברכוב טמא שמהלך ברגליו איפשר לו שלא ליגע ושלא יאהיל ושלא יסיט (אבל טעון או רכוב אי איפשר כצ"ל) לו שלא ליגע ושלא להאהיל ושלא יסיט ובמפורק טהור עכ"ל וי"ל שכן היה גירסת רבינו בש"ס ולכן פי' פירושו דלא כרש"י. בינה זאת. ועי' בשב שמעתתא שמעתתא ה' פ"ג מש"כ בזה ומש"כ נ"ל.

וכבר ביארנו וכו'. בהל' נזירות פרק ו' הלכה י"ח י"ט יעוין שם.

תוכן העניינים

הר המוריה על משנה תורה, הלכות קרבן פסח

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה