הר המוריה על משנה תורה, הלכות קרבן פסח· רבי מאיר יונה ברנצקי
פרק ו · הלכה ד
שוחטין עליהם וכו'. שם בפסחים צ' א'.
בין אחר וכו'. עיין לעיל פ"א מהל' תמידין ומוספין ה"ד יעו"ש ועיין תוס' פסחים נ"ט א' בד"ה אתי עשה וכו' יעו"ש היטב.
שימסרו קרבנותיהן וכו'. שם ואע"ג די"ל דשם לפי הס"ד דטעם דרב הוא משום דילמא פשע אבל למאי דמסקינן דלרב מדאורייתא לא חזי א"כ י"ל דלא חיישינן כלל לדילמא פשע מ"מ התם מהא דתני תנא קמיה דרב אדא בר אהבה יעו"ש היטב מבואר דבעינן דוקא (דבעינן) מסר קרבנו לבי"ד דקאמר התם פשיטא מהו דתימא כיון דמחסרא כפרה לא קמ"ל כדרב שמעיה יעו"ש היטב (ועיין תוס' זבחים צ"ח ב' ד"ה טבו"י וכו') ועיין לקמן פ"א מהל' מחוסרי כפרה הי"ב וכן מצאתי שם בלח"מ (ובזה מיושב מה שתמה בחי' רעק"א על משניות אות מ"ה יעו"ש) והא דשוחטין וזורקין על מחוסר כפורים י"ל כיון דעל טבו"י שוחטין וזורקין כ"ש על מחוסר כפורים דמחוסר כפורים דזב לאו כזב דמי וכמו שהארכתי לעיל פ"ג מהל' ביאת מקדש יעו"ש ומ"מ חיישינן דילמא פשע כיון דלאו בידו לכן בעינן שימסור קרבנותיו לבי"ד ועיין בצל"ח מה שכתב בזה והנראה לענ"ד כתבתי.