הר המוריה על משנה תורה, הלכות קרבן פסח· רבי מאיר יונה ברנצקי
פרק ב · הלכה יג
וחציו ב"ח וכו'. פסחים פ"ז א' ופ"ח א' ובתוספתא שם. ועיין מל"מ מה שהאריך באיכות השחרור ונראה מדבריו שהיה הגירסא לפניו בכריתות י"א א' במשנה דר"ש הוא דסבירא ליה דהפסוק מיירי בשפחה גמורה יעוין שם אבל לפנינו הגירסא שם במשנה ר' ישמעאל יעו"ש.
ומה שפלפל בדעת רש"י דסבירא ליה דאין אדם יליף היקש מעצמו וכתב דזהו אליבא דר"י דוקא אבל לרבנן מודה דילפינן מעצמו היקש יעוין שם היטב הנה בר"ה ל"ד א' משמע כוותיה יעוין שם היטב אבל בסנהדרין ע"ג א' ברש"י דבור המתחיל הקישא וכו' ובמנחות פ"ב ב' בדבור המתחיל זאת אומרת וכו' לא משמע כן יעו"ש היטב (ועיין בסנהדרין מ"ג א' ובב"מ ס"א א' דקאמר התם אי לאו קרא הו"א גז"ש וכו' הא אין אדם דן גז"ש מעצמו ויש בזה אריכת דברים ואכ"מ). ולענין מה שפלפל בהא דפסק רבינו שאינו אוכל כלום ומה שהאריך בתשובות ר"א בנו של רבינו זה יבואר אי"ה בהל' חגיגה בפ"ב ה"א יעוין שם ומה שכתב על הירושלמי עיין בקרבן העדה ובפני משה מה שכתבו בזה.