הר המוריה על משנה תורה, הלכות קרבן פסח· רבי מאיר יונה ברנצקי
פרק ב · הלכה יא
בבית בעלה וכו'. פסחים פ"ז א' ועיין מרן מש"כ בזה והנה משמע מדבריו דרבינו לא הזכיר כאן כלל דין דאינה רדופה והא דכתב דאם היא בבית בעלה אוכלת משל בעלה משום דכל זמן שלא הלכה לבית אביה לית דין ולית דיין דאוכלת משל בעלה והא דמחלקינן בין רדופה לשאינה רדופה היינו בזמן שהלכה לבית אביה ודחוק ועיין בלח"מ מש"כ בזה ועיין בשיירי קרבן שם ד"ה רגל השני וכו' שכתב דרגל השני הוא בירושלמי איבעיא דלא איפשיטא יעו"ש צע"ק דהא איפשיטא שם שפיר (אבל בירושלמי מבואר להיפוך דהרידוף הוא מבית אביה לבית בעלה היפך מסוגיין יעו"ש).
שתברור לה וכו'. כ"ה מסקנת הש"ס שם דאם לא כן אין ברירה.
יתום ששחטו וכו'. שם ובתוספתא פרק ז' וכאן א"צ שיברור בשעת שחיטה עיי"ש פ"ח א'.
גדול נעשה וכו'. ירושלמי שם הלכה א' ועיין בתוספתא שם ועיין שם בהגהת הגר"א. אבל באשה כל שלא ביררה כתבו התוספות בר"פ דלא תאכל לא מזה ולא מזה יעוין שם ויש ליישב דהתוס' לשיטתייהו דכתב שם פ"ח ב' דבור המתחיל והתניא וכו' שהמתמנה על שתי פסחים לא יאכל משום אחד מהן ודוקא במלך ומלכה יאכל מן הראשון והירושלמי אזיל לשיטתיה דס"ל דבכל אדם המתמנה על שתי פסחים הדין כן דיאכל מן הראשון יעוין שם ובה"ב. וא"כ רבינו דסבירא ליה כסוגיא דש"ס דידן לקמן פ"ג ה"א א"כ כאן הדין דלא יאכל משניהם ואם כן לכאורה צריך עיון דלמה פסק דיאכל מן הראשון ולכאורה קושיא חזקה היא ומצאתי בספר אור חדש שהעיר בזה וכתב בשם הרמ"ז לחלק בזה דהתם דמוקי במלך ומלכה מיירי דסתם אנשים מקפידים וכאן מיירי באינם מקפידים יעוין שם היטב ולקמן אי"ה יבואר עוד מזה. וכתב ברמ"ז דדוקא ביתום גדול דינא הכי אבל באשה אין הדין כן וכל שלא ביררה אסורה לאכול משניהם.