אור ברסלב

הר המוריה על משנה תורה, הלכות קרבן פסח· רבי מאיר יונה ברנצקי

פרק א · הלכה יד

הלכה יג

וקבל הכהן. דמקבלה ואילך מצות כהונה שם בפסחים ע"ב ועיין לעיל פ"ט מהל' ביאת מקדש ה"ו ופ"ה מהל' מעשה הקרבנות ה"א.

וחבירו לחבירו וכו'. אבל כל אחד היה נייד פורתא דאל"כ הולכה שלא ברגל לא שמיה הולכה שם בפסחים ע"ב ובזבחים י"ד ב' ועיין לעיל פ"א מהל' פסולי המוקדשין הכ"ג יעו"ש ועיין לח"מ כאן ועיין בס' קהלת יעקב מש"כ בזה יעו"ש היטב.

שפיכה אחת וכו'. לעיל סעיף וא"ו ובתוספתא פ"ד אי' כן ובפ"ו דזבחים יעו"ש וצ"ל בתוספתא דפסחים כמו שהוא בזבחים יעו"ש.

ומקבל מזרק אחד וכו'. עיין לעיל פ"ד ה"ב מש"כ שם מזה.

ותולים ומפשיטים וכו'. עיין לעיל פ"ו מהל' מעשה הקרבנות ה"ה יעו"ש.

את כולו וכו'. עיין מש"כ מרן ז"ל ועיין בלח"מ מש"כ בזה והנה מש"כ דאפשר דעת רבינו דס"ל דהא דאמר התם שקיל לה בברזי היינו לדבריו דר' ישמעאל קאמרי יעו"ש עיין בתוספות שבת קי"ז א' ד"ה דשקיל לה וכו' שכ"כ בהדיא יעו"ש היטב (והנה אגב אורחין אמרתי לבאר דבר אחד מה שהשיגו התוספות דיומא ל"ה א' על הערוך דמתיר פסיק רישיה דלא ניחא ליה והביא ראיה מהך דשקיל בברזי וכתבו התוס' וז"ל ואינו ראיה כמו שפי' רש"י שם דלאו מלאכה היא דאין דרך הפשט בכך עוד יש לפרש דשקיל ליה בחתיכות קטנות כ"כ שאין בהם באחד מהם לעשות קמיע הלכך לא חשיב עור ואין זה הפשט עכ"ל וכ"כ הרא"ש בפי"ב דשבת יעו"ש היטב י"ל דהערוך לשיטתו בערך ברז דכתב שהיה מפשיט כולו רק שהיה נוקב בו נקבים להראות דלא בעי ליה ואינו נהנה ממנו יעו"ש היטב רק דהרא"ש מייתי בשם הערוך דמפשיט ליה בחתיכות קטנות יעו"ש אבל עיינתי בערוך ערך פסק ולא כתב לזה ואזיל שפיר לשיטתו והבן) וכן ראיתי באוצר נחמד להרמב"ן בשבת קל"ג ב' וזהו ברור דעת רבינו וכ"מ קצת מהא דמנחות ס"ג ב' יעו"ש היטב שוב ראיתי בס' שער המלך שכתב מזה ועיי"ש שהאריך עוד בזה. ועיי"ש עוד שהאריך להקשות בזה איך מותר לרבנן כיון שפירש ידיו מההפשט והאנן קי"ל שפירש בציצין שאין מעכבין אינו חוזר יעו"ש שהאריך בזה והנה ראיתי להרמב"ן שם בחי' שכתב דלרבנן גומר ההפשט משום האליה יעו"ש אך הא תינח בכבש אבל בעז הדרא קושיית שעה"מ לדוכתא ועיי"ש שכתב דבפסח היה ההפשט מכל העור קודם הוצאת אימורין יעו"ש היטב (וע"ע בפ"ו ה"א בירושלמי דפסחים ובמראה הפנים שם יעו"ש היטב) שוב ראיתי שגם התוס' יו"ט כאן הרגיש בזה וע"ע בס' קהלת יעקב מש"כ בזה.

וממחה את וכו'. שם בפסחים ס"ה ב' וס"ח א' והנה בשער המלך שם הקשה דלריב"ב דלא חייש למסרח א"כ ה"נ יהא אסור וא"כ ע"כ הך משנה לא אתי כר"י ב"ב ומתוך כך הקשה אתוס' דשבת קי"ז א' דכתב דבפלוגתא לא מיירי יעוין שם מה שכתב בזה והנה לפי המבואר בירושלמי פ"ו דפסחים הלכה א' דמתוך כך הותר מיחוי קרביים משום שלא יהא נראה כנוטל אימורים מזבח מנוול יעו"ש א"כ הוא צורך האימורים שהוא צורך גבוה ולק"מ יעו"ש היטב והבן.

הצואה והפרש וכו'. בסדר פסח הראשון איתא הצואר והוא טעות סופר (שוב ראיתי בש"ס החדשים שתיקנו זה).

ונותנם בכלי וכו'. עיין לעיל פ"ז מהל' מעשה הקרבנות ה"א וה"ב יעו"ש.

תוכן העניינים

הר המוריה על משנה תורה, הלכות קרבן פסח

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה