הר המוריה על משנה תורה, הלכות קרבן פסח· רבי מאיר יונה ברנצקי
פרק א · הלכה יא
כשר. הנך שלש תיבות ואם שחטו כשר המה מוקפין בשני חצאי לבנה וכנראה לענ"ד לכאורה כי ט"ס הוא כיון שרבינו פסק דאם שחטו בב"א כשר כ"ש אם היה פחות מחמשים. אבל לכאורה י"ל דטעם רבינו שהכשיר דהא דבעינן שלש כתות ובכל פעם שלשים בנ"א הוא מטעם ספק וידוע דעת רבינו בכל דבר שמחמת ספק בדיעבד אם לא עשה כן כשר דמספק לא מייתינן חולין לעזרה והנה אם שחטו בשלש פעמים והיה פחות מחמשים א"כ בכל פעם היה פחות משלשים כשר דילמא בעינן בזא"ז ולא בבת אחת וכן אם היו שלשים אנשים ושחטן בפעם אחת נמי כשר דילמא לא בעינן רק בבת אחת ולא בזא"ז וכן כתב מתחלה דאם היה פחות מחמישים ושחטן בשלש פעמים כשר ושוב כתב דאם היה שלשים ושחטן רק בפעם אחת נמי כשר אבל אם היה בפחות משלשים ושחטן בבת אחת דהוי כאן תרתי לריעותא לכאורה י"ל דפסול נמי הוא וא"כ יש ליישב גירסא דידן ואינו מיותר כלל. אבל באמת נ"ל כי טעם רבינו הא דכשר בדיעבד משום דבקדשים בעינן שינה הכתוב עליו לעכב במקום דליכא ביה לאו מפורש ועיין בכל המקומות שציינתי בהלכה ה' ד"ה והפסח יעו"ש היטב וא"כ אפי' שחטן בב"א והיו פחות משלשים ג"כ כשר ומ"מ יש ליישב נוסחא זו ותרתי קמ"ל בין אם שחטו פחות משלשים בני אדם ובין אם שחטו בב"א כשר בכל גוונא כי כל הני דברים אינן אלא לכתחלה ובדיעבד כשר בלא זה.
ונועלין דלתות וכו'. שם בפסחים ובברכות י"ט א' ובעדיות פ"ה מ"ו ופסק רבינו כרבא דפסחים (ע"ב) שם דלא סמכינן אניסא.
הלוים את וכו'. כ"ה בתוספתא פ"ד והובא בתוס' בפסחים בד"ה קראו וכו' יעו"ש.
ומעולם לא וכו'. היינו שלא גמרו כל ההלל בפעם השלישי אבל מ"מ התחילו לקרות בפעם השלישית ולא השלימוהו. רש"י בסוכה נ"ד ב'.