הר המוריה על משנה תורה, הלכות קרבן פסח· רבי מאיר יונה ברנצקי
פרק א · הלכה טז
כך מעשהו וכו'. שם ס"ד א' ובתוספתא פרק ד'. והנה לענין ההפשט כבר כתבתי בס"ק מ"ב ולענין הא דאיתא שם דבשבת לא היו תולין על המקלות רק אחד היה מניח ידו על כתף חבירו ויד חבירו על כתפו ותולה ומפשיט לית הלכתא הכי דבשבת קכ"ג ב' איתא דזה נשנה קודם התרת כלים יעו"ש וכ"ה בירושלמי כאן ה"ט יעו"ש ועיין בפי' המשניות לרבינו כאן דכתב דפליגי ר' אליעזר וחכמים דר"א ס"ל דיש שבות במקדש וחכמים פליגי עליו וסבירי להו דאין שבות במקדש יעו"ש והלכה כחכמים יעו"ש ולכאורה הא מבואר בשבת דכולי עלמא מודו בזה דקודם התרת כלים היה אסור ולאח"כ הותר ואי משום דאין שבות במקדש כבר כתב התוס' שם יעו"ש היטב ואולי דרבינו מפרש דפליגי קודם התרת כלים וחכמים סבירא להו דאף אז לא גזרו במקדש ופליג אדר"א. אך יש לעיין מאי שנא מסידור קנים דבמנחות צ"ו א' דמשמע דכו"ע סבירי להו הכי אבל באמת לק"מ דרבינו סבירא ליה כרבה דשבת קכ"ד א' וכמו שכתבתי לעיל פ"ה מהל' תמידין ומוספין הי"א וסבירא להו דבקנים גזרו ולא במקלות דר"א יחידאה הוא במקלות דסבירא ליה הכי ורבנן פליגי עליו והבן.
שאינו צורך וכו'. עיין מרן מה שכתב בזה (ורבי יונתן דירושלמי שם הוא ר' נתן דש"ס דידן יעוין שם) ועיין תוספות חדשים שם יעוין שם ודע דמה שכתבו רבינו כאן דגם שבות שאינו צריך התירו לא תקשה מכאן על מה שכתב מרן בפ"ח מהל' בית הבחירה הי"ב יעו"ש היטב דלא דמי להתם דהתם כיון דאפשר לעשות אותו דבר עצמו הנעשית בשבת על ידי נרות הדולקים מבעוד יום משא"כ הכא, ופשוט.