הר המוריה על משנה תורה, הלכות פסולי המוקדשין· רבי מאיר יונה ברנצקי
פרק יט · הלכה טו
מקריב עמו וכו'. גיטין נ"ד ב' תוספתא דתרומות פ"ב.
נאמן לא וכו'. כאביי דהתם וס"ל דלא פליגי אביי ורבא לענין דינא וכמש"כ מרן יעו"ש ובאמת לא זכיתי להבין דאיך אפ"ל דאביי ורבא לא פליגי דהא אביי ס"ל דדוקא בידו מהימן אבל יצא מידו אינו נאמן ורבא ס"ל דאם בפעם הראשונה שראהו א"ל ג"כ נאמן ואפ"ל דפליגי בפירושא דברייתא אביי ס"ל דהרישא מיירי בעודו בידו ובסיפא מיירי דאינו בידו ולכן יש אופן דאינו נאמן (והיינו דא"ל בפעם השניה) ורבא מוקי לה הברייתא דמיירי הכל באינו בידו ורק רישא מיירי בא"ל בפעם הראשון וסיפא מיירי בא"ל פעם שניה. אבל יש לעיין על רבינו למה לא חילק כאן בין פעם ראשונה לפעם שניה וכמו שחילק בפי"ג מהל' מטמאי משכב ומושב ה"ח ולמה שינה כאן מהתם וצע"ג.
סוף הספר