הר המוריה על משנה תורה, הלכות פסולי המוקדשין· רבי מאיר יונה ברנצקי
פרק יט · הלכה ד
איברים עולות וכו'. שקלים פ"ז מ"ג.
למי שעבר וכו'. עיין רבינו בפירוש המשניות שם והיינו לענין מעילה וכפירוש הראב"ד כאן ומש"כ מרן בשם פירוש המשניות לרבינו דאם אכל כהן חתיכות הנמצאות בעזרה אינו חייב כלום יעו"ש דמשמע מזה דאם זר אכלם חייב קרבן מעילה והוא תמוה דהא לקמן בפ"א מהל' מעילה ה"ב מבואר דזר אינו חייב קרבן מעילה על דבר שיש בו היתר לכהנים וכמש"כ מרן אח"כ בדברי הראב"ד (ומש"כ שם שהרי הם מותרים לזרים צ"ע דהא חטאת אסור לזרים וצ"ל שיש היתר לכהנים) וצ"ל דנפק"מ לענין מלקות דהוי וודאי חטאת והראיה שתמה על הראב"ד דכתב ספק מעילות יעו"ש היטב.
ועיין מל"מ מה שחקר דמוכח מכאן דהיסח הדעת הוי פסול טומאה יעו"ש ודע דהכי איתא בירושלמי שם וז"ל ר"א בשם ר' הושיעא היסח הדעת טעון עבור צורה אמר רב הושיעא מתניתא אמרה כן תעובר צורתו ויצא לבית השרפה א"ר יוסי ויאית לאכלה אין את יכול שמא נתקלקלה צורתה לפום כן צריך למימר תעובר צורתו ויצא לבית השרפה עכ"ל ועיי"ש בפי' מהר"א ובפי' קרבן העדה ובהגהות הגר"א שם יעו"ש היטב ותראה כי דברי המל"מ הן הן דברי הירושלמי ועיין בפסחים ל"ד א' בעין משפט שם נציין על דברי ר"י דאמר פסול טומאה הן לדברי רבינו בכאן וכדעת הירושלמי והמל"מ והבן ועיין תוס' חגיגה כ"א א' ד"ה האונן וכו' מש"כ בשם רבינו אלחנן יעו"ש היטב וצע"ג יעו"ש היטב.
אלא ביום וכו'. עיין ברכות ט' א' ופסחים ג' א' זבחים נ"ו ב' ועיין שבת כ"ד ב' ופסחים פ"ג ב' ותוספתא דזבחים פ"ו יעו"ש היטב ובתו"כ צו פי"ב (ויש לעיין על קושיית הר' יוסף מארץ ישראל בתוס' קדושין ל"ד א' ד"ה מעקה וכו' שהקשה דא"כ אשה שאינה בעשה דיו"ט דהוי מ"ע שהז"ג א"כ תהיה מותרת לשרוף פסולי המוקדשין ביו"ט דאתי עשה ודחי ל"ת יעו"ש ומאי קושיא דא"כ גם שרפת קדשים הוי מ"ע שהז"ג ונשים אינן מצוות בה ולא אמרינן אתי עשה ודחי ל"ת. ושוב מצאתי שכבר דשו בה רבים בקושיא זו עיין בפני יהושע שם ובספר המקנה ובספר אור חדש לקדושין יעו"ש היטב (וע"ע בס' שער המלך מש"כ בזה יעו"ש היטב).