אור ברסלב

הר המוריה על משנה תורה, הלכות פסולי המוקדשין· רבי מאיר יונה ברנצקי

פרק יח · הלכה כד

הלכה כג

אין חייבין וכו'. זבחים מ"ה א' תמורה ב' ב' תוספתא דזבחים פ"ה והנה שם בפי' המשניות פסק רבינו דאין הלכה כר' שמעון וכאן חזר בו ועי' מרן הטעם (וע"ע תוס' זבחים ט"ו ד"ה אלא למעוטי וכו' דמשמע כרבינו ס"ל יעו"ש) ועיין במרן מש"כ בשם ויש מי שאומר דר' יוסי לא קאי רק אשחוטי חוץ יעו"ש ובאמת הוא תמוה לכאורה דבש"ס אי' בהדיא רואה אני בכולן להחמיר וכ"ה שם בתוספתא וכן תמה התוס' יו"ט שם ע"ז יעו"ש אמנם באמת לק"מ דהן אמת דבברייתא פליגי בכולהו אמנם רבי סתם משנתנו כר"ש ולא הביא המחלוקת רק בשחוטי חוץ ועיין בצ"ק שהקשה ע"ז יעו"ש היטב ולא קשה מידי יעו"ש היטב ודוק ועי' לקמן פ"א מהל' תמורה ה"ו.

כמו שבארנו. לעיל הלכה י"ז יעו"ש.

אין חייבין וכו'. זבחים מ"ה ב' ותוספתא שם פ"ה ות"כ צו פט"ו פרשה ט' יעו"ש ופסק רבינו כר"ש (וכאן חזר בו ג"כ ממש"כ בפי' המשנה יעו"ש) ואולי לפי שבתו"כ שם ס"ל לרבי ישמעאל כר"ש יעו"ש והראב"ד השיגהו בזה עי' מרן ועי' מעילה י' א' סתם משנה כרבנן. ומה שתמה מרן עוד דהא לא פליג ר"ש רק בטומאה ולא בנותר יעו"ש מש"כ בזה דע שבתוספתא פ"ה דזבחים איתא וז"ל ר"ש אומר הקטרת והלבונה אינן ראויין לאכילה ואין חייבין עליהן משום פגול נותר וטמא עכ"ל והרי הוא כמש"כ רבינו והטעם דילפינן חילול חילול מטומאה וכמו דאיתא שם בש"ס ושם עמוד א' לענין ד"א.
גם מה שתמה מרן על מש"כ ולא משום טומאת הגוף דמשמע אבל משום טומאת עצמן חייבין יעו"ש היטב תמה אני למה תלה במשמעות והלא בהדיא כתב רבינו לעיל הלכה י"ב שאם אכל לבונה שנטמאת לוקה יעו"ש ומש"כ מרן ע"ז עיין בתוס' יו"ט ולעיל פ"ו מהל' איסורי מזבח ה"ח במל"מ ומש"כ שם ומש"כ מרן דלא פליגי רבנן ור"ש רק לענין מלקות אבל לא לענין כרת יעו"ש באמת תמוה הוא דעיין שבועות ז' א' ובזבחים שם שלש כריתות בשלמים למה אחת לדברים שאינם נאכלים ולר"ש דאמר וכו' יעו"ש היטב ועי' בתוס' ד"ה אבל וכו' ועיין בפי' המשניות לרבינו שכתב דפליגי בין בטומאת הגוף בין בטומאת עצמן והנה רבינו דס"ל דטומאת עצמן מדאורייתא הוכרח לפרש כאן דעל טומאת עצמן לא שייך זה ויש לעיין בזה הרבה.

תוכן העניינים

הר המוריה על משנה תורה, הלכות פסולי המוקדשין

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה