הר המוריה על משנה תורה, הלכות פסולי המוקדשין· רבי מאיר יונה ברנצקי
פרק יח · הלכה יב
הקדשים או וכו'. עי' מרן ועי' פסחים י"ד א' יעו"ש היטב ועי' בפי"ב מהל' תרומה ה"א וכ"ש הכא בקדשים ופשוט הוא.
אינו לוקה. מכות י"ד ב' וזבחים ל"ג ב' וכר' יוחנן.
אדם טהור וכו'. עי' מרן וכ"כ רבינו בפי' המשניות שם ברפי"ג דזבחים וע"ע ברש"י זבחים ל"ד א' ומ"ו ב' ועי' בתוספתא דזבחים פ"ה ועי' מרן מה שהביא הא דזבחים ל"ד א' דדוקא לאחר זריקת דמים יעו"ש ולא ידעתי מה חידש בזה דהא רבינו מסיק בעצמו וכתב דין זה בהדיא יעו"ש ויש לעיין בזה. שוב ראיתי במל"מ שהרגיש בזה (ועיין ברש"א חולין קי"ז א' ומש"כ שם על הגליון יעו"ש היטב).
מלבונת המנחה וכו'. עי' פסחים כ"ד ב' ל"ה א' זבחי' ל"ד א' מ"ו ב'.
אחר שנתקדשה וכו'. שם בזבחים ל"ד א' ועי' לעיל פ"ו מהל' איסורי מזבח ה"ה יעו"ש ועי' לקמן סוף הפרק.
כפרה או וכו'. כן משמע בזבחים ל"ד א' אף דנטמאו קודם זריקה מ"מ חייבין עליה משום טומאה ועי' מנחות כ"ה ב' ובתו"כ צו פי"ג פרשה ט' יעו"ש היטב ועי' תוספתא דמעילה פ"א.
של ד"ת. עי' פסחים י"ט א' מי לא עסקינן דנגע בשני יעו"ש והא דנקט בולד הטומאה משום דכתב רבינו בפ"ז מהל' אבות הטומאות ה"א דאין משקה מטמא אוכל ואין אוכל מטמא אוכל מדאורייתא וא"כ א"א למצוא אוכל טמא רק שנגע בכלי והכלי נגע באב הטומאה דאין כלי מיטמא רק מאב הטומאה ולכן לא תמצא בשר טמא רק במי שנגע בראשון אבל בשני או בשלישי לא הוי רק מדרבנן ועי' פסחים י"ט א' ברש"י ואין כאן מקומו להאריך בזה ועי' לקמן פי"ט ה"ו.
מכת מרדות. זה פשוט ככל איסור דרבנן (ועי' היטב במנחות ע' א').
אחר זריקת וכו'. זבחים ל"ד א'.