הר המוריה על משנה תורה, הלכות פסולי המוקדשין· רבי מאיר יונה ברנצקי
פרק יח · הלכה טז
אחר שקרבו וכו'. זבחים ל"ד א' מ"ה ב' מנחות כ"ה ב' מעילה י' א' תוספתא דזבחים פ"ה ועיין תו"כ צו פי"ג פרשה ט' ובאמור פ"ג פרשה ד'.
אינו לוקה משום וכו'. זבחים ל"ד א' ומש"כ משום טמא שאכל את הקדש לומר דלקי מיהת משום לא תוכל לאכול בשעריך וכמש"כ המל"מ בסעיף י"ב ויש לעיין אולי לא שייך לאו זה רק היכא דאחר זריקה מיהת חזי אבל לא כאן ויש ליישב כיון דתיכף שנשחט חל עליו לאו דלא תוכל וכו' ומהיכן פקע אם נטמא וקצ"ע בזה.
זה הכלל וכו'. עיין זבחים ל"ד א' מ"ה ב' ובמעילה י' א' וע"ע בתו"כ שם.
קודם שיטמא וכו'. זבחים ק"ח א' וחולין ק"א א' ועי' תו"כ אחרי פ"י פרשה ז'.
הנשרפות. מעילה ט' א' ועיין לעיל הלכה ז' ואף רבינו שם לא קאמר רק דאין שם פגול אבל טמא כו"ע לא פליגי דיש בה וחייבין עליו.