הר המוריה על משנה תורה, הלכות פסולי המוקדשין· רבי מאיר יונה ברנצקי
פרק יא · הלכה י
עליה שמן וכו'. מנחות נ"ט ב' תוספתא פ"ה תו"כ ויקרא דבורא דחטאת פי"ט.
הקומץ שלה. מנחות כ"ג א' וכרבי יוחנן יעו"ש ומרן לא הערה מקורו.
לבונה ילקטנה. מנחות נ"ט ב' ובתו"כ שם.
פסולה מספק וכו'. לפנינו שם נפשטה להך בעיא דוודאי פסול וצ"ל דרבינו גריס בגי' אחרת וכמש"כ מרן. אמנם מ"מ תמיהא לי אכתי כיון דמייתי הך ברייתא דאם חשב קודם הליקוט דפסולה ואין בו כרת לפשוט מינה דהליקוט מעכב אמנם באמת ברבינו לא נזכר כלל הך ברייתא ובתוספתא ספ"ה איתא וז"ל מנחת חוטא ומנחת קנאות שנתן עליו שמן פסולה לפיכך אם חשב עליו חוץ לזמנו וחוץ למקומו פסול ואין בו משום פיגול נטל בכלי ונתן עליו כשרה לפיכך אם חשב עליו חוץ למקומו פסול ואין בו כרת חוץ לזמנו פיגול וחייבין עליו כרת עכ"ל ומדלא חילק בלבונה בין קודם הלקיטה ובין לאחר הלקיטה משמע דס"ל דבלבונה אפילו קודם הליקוט כשר. שוב ראיתי לקמן בפי"ד ה"ג שכתב וז"ל וכן המחשב במנחת קנאות והלבונה עליה קודם שילקט הלבונה אין מחשבתו מועלת יעו"ש והיינו כהך ברייתא ומש"כ מרן דהכי משמע בתוספתא אמת שכן מצאתי ג"כ שם בתוספתא מפורש הברייתא דהובא בש"ס שם יעו"ש היטב וע"ע בפט"ו ה"י יעו"ש היטב לכן לכאורה דברי רבינו כאן צ"ע וה' יאיר עיני ועיין לקמן הלכה י"ג.