אור ברסלב

הר המוריה על משנה תורה, הלכות פסולי המוקדשין· רבי מאיר יונה ברנצקי

פרק טו · הלכה יא

הלכה י

זבח אחר. זבחים י"ג א' ופסחים נ"ט ב' ס"ג א' ע"א ב'.

לשם חולין וכו'. עיין מרן ולא ידעתי מ"מ מניין למד רבינו כן ועיין תוס' זבחים ב' א' ד"ה לשם גבוה וכו' לא משמע כן רק דפסח וחטאת דין אחד להם ובזבחים י"ג א' ובפסחים נ"ט ב' משמע נמי דלא כרבינו וע"ע בפסחים ס' ב' דהתם קאמר לא אם אמרת בשלא לשמו שכן נוהג בכל הזבחים יעו"ש ואם איתא הא יש שלא לשמו דהיינו בשוחט לשם חולין דאינו נוהג בכל הזבחים והנה י"ל דמ"מ אף שאינו פסול גמור מ"מ שם פסול אית ביה דאינו מרצה מיהת וכמש"כ בהלכה ד' בחטאת וה"ה בכל הזבחים דבזבחים מ"ו ב' משמע דבכולהו אינו מרצה (ועוד יש לדחות דמ"מ שם שלא לשמו נוהג בכל הזבחים) אמנם בתוס' זבחים ב' א' ד"ה לשם וכו' משמע דהא דאין חולין מחללין קדשים נוהג בכל הקדשים וז"ל ואע"ג דדרשינן בגמרא קדשים מחללין קדשים ואין חולין מחללין קדשים ולא מיפסלו שאר קדשים שלא לשמן מ"מ שייך בהן חילול משום פסח וחטאת דמיפסלו עכ"ל מבואר מזה דקאי ג"כ על אינך קדשים ולפ"ז הא דאין חולין מחללין קדשים היינו דעלו לשם בעליהן ג"כ וצ"ע בדין זה שאם שחט שאר קדשים לשם חולין אם עלו לבעלים לשם חובה ועיין צל"ח פסחים ע"א ב' מש"כ לחלק כעין זה בין עולה דעלה לבעלים ובין חטאת דלא עלה לבעלים יעו"ש היטב.
שוב מצאתי בספר אור חדש על פסחים ס' ב' שכתב כן קצת בדברי רבינו (וכסברתו כן הוא בתוס' יומא ס"ג א' ד"ה טעמא וכו') יעו"ש היטב ועיין לקמן ס"ק ל"ו. ועיין מרן מש"כ מהיכן דייק לה רבינו. ולענ"ד אפ"ל כי לפי מש"כ חוקרי הלשון לחלק בין שרש זבח לשרש טבח (עי' בפי' הכתב והקבלה שמות ל"ד כ"ה) והעולה שם שזבח הונח על זביחת קדש וטבח על שחיטת חולין יעו"ש היטב והנה הו"ל לכתוב ואמרת פסח הוא לה' כמש"כ ועשית פסח אלא ודאי בא לומר ואמרת זבח לאפוקי חולין פסח לאפוקי זבח אחר כנ"ל קצת בזה ומ"מ יאיר ה' עיני למצוא מקום מוכרח בדרז"ל לדין רבינו. שוב פקח ה' עיני וראיתי במל"מ שהביא בשם ס' ברכת הזבח שתמה על רבינו אך מה אעשה ולא זכיתי עדיין לראות הספר הזה.

בשחרית במחשבת וכו'. כבן בתירא דזבחים י"א ב' והטעם דבתוספתא דפסחים פ"ד והובא שם בזבחים י"ב א' דגם רבי ס"ל כוותיה והשיב על דברי ר' יהושע וכן שם בש"ס שקלו וטרו אמוראי אליביה וכמש"כ מרן וע"ע בפסחים ק"ח א' משמע שם קצת דאי היה מכשיר בן בתירא שחרית שפיר הוי ר"ש פוסק כמותו ולא היה קשה איך שביק ר' יהושע ועביד כבן בתירא אבל הראב"ד פוסק כרבי יהושע ועיין מנחות מ"ז ב' משמע כהראב"ד דהלכה כרבי יהושע יעו"ש היטב ועיין צל"ח פסחים ס' ב' מש"כ ראיה לדברי רבינו יעו"ש היטב.

שלא בזמנו. פסחים ס' ב' ס"ב ב' ס"ג א' זבחים י"א א' ב' קט"ו א' יומא ס"ג א' מנחות מ"ז ב' ומשמע מכאן לכאורה שאם שחט לשם חולין נמי כשר ודוק היטב ועיין לעיל ס"ק ל"ד.

ופסול. פסחים ס"א א' ועיי"ש בתוס' ד"ה נעשה וכו' יעו"ש היטב.

תוכן העניינים

הר המוריה על משנה תורה, הלכות פסולי המוקדשין

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה