הר המוריה על משנה תורה, הלכות פסולי המוקדשין· רבי מאיר יונה ברנצקי
פרק טו · הלכה ח
כשרה ולא וכו'. הא דכשר מבואר במקומות שציינתי בס"ק כ"ה והא דמסיק דלא עלתה לבעלים וכו' כן מוכח מהא דזבחים מ"ו ב' דדווקא בשחט סתם כשר ועולה הא שוחט לשם המחוייב עולה כשר ואינו עולה יעו"ש היטב ודו"ק.
וכפר עליו וכו'. שם בכל המקומות שציינתי בה"ז ד"ה מחוייב חטאת ועיין בפסחים ס"ב יעו"ש.
ודע דבשחט לשם המחוייב חטאת מצורע ונזיר מבואר בפשיטות בזבחים ט' ב' דכשר דקאמר התם ומאי ניהו חטאת נזיר ומצורע הני עולות נינהו אלא אי איתמר וכו' ועוד שם ולימא חטאת נזיר וחטאת מצורע עיקר חטאת נקט ועוד שם על מי שמחוייב חטאת נזיר וחטאת מצורע כשרה וכו' ומרן תמה על רבינו בהלכה ז' שלא כתב זה יעו"ש שכתב שגירסא אחרת היה לו לרבינו בזה יעו"ש היטב אך לא ידעתי מה יענה על כל המימרות שהבאתי ולכן נ"ל יותר שלכן כתב בהלכה ז' אפילו חטאת שאינה קבועה ומ"מ על חטא קאתי משא"כ חטאת נזיר ומצורע דלא על חטא קאתי ודינם כעולות ועדיין יש לעיין בזה וע"ע תוס' מנחות ג' ב' ד"ה לשם חטאת וכו'.