הר המוריה על משנה תורה, הלכות פסולי המוקדשין· רבי מאיר יונה ברנצקי
פרק ח · הלכה י
שלש ציבורי וכו'. זה איתא בזבחים ס"ז ב' ובקינין פ"ג מ"ד ושם הגירסא חטאת ועולה וסתומה ומפורשת וכגירסת רש"י שם ומפרש שאשה אחת צריכה לעולה וקן שלם שאחד עולה ואחד חטאת נמצאת צריכה שתי עולות וחטאת אחת והאחרת צריכה שתי חטאות ועולה ולקחו שלש קינין ופירשו על קן אחד עולה לזו וחטאת לזו וקן אחת הניחו סתומה ולא נתפרשה כלל ובקן אחת פירשו איזה עולה ואיזה חטאת רק שלא פירשו שם הבעלים ועיין בתוס' שם ד"ה חטאת וכו' שתמהו ל"ל למינקט כלל חטאת ועולה והו"ל למינקט בשני קינין סתומה ומפורשת יעו"ש היטב וכתב המפרש עוד בשם הר"א דה"ג חטאת ועולה סתומה ומפורשת והכא מיירי בשני קינין אחת סתומה ואחת מפורשת ולאשה אחת היה הקן הסתומה ולהאחרת המפורשת עשה כולן למעלן או למטן מחצה כשר ומחצה פסול אבל אם עשה מחצה למעלה ומחצה למטה אז כשר מחצה היינו קן אחד כשיעור הסתומה דיש כאן ספק שמא נקרב הסתומה כולה למעלה והמפורשת למטה או להיפך ויש לכל אחת פרידה כשרה ופסולה או שהקריב הסתומה אחת למעלה ואחת למטה ושניהם כשרות והמפורשות הקריב העולה למעלה והחטאת למטה ושניהם כשרות או העולה למטה והחטאת למעלה ושניהם פסולות והנה שני פרידות יש כאן בודאי כשרות אך לא ידעינן מי המה הכשרות לכן אמרינן שתתחלק ביניהם יעו"ש היטב וזה נראה שכ"ה דעת הגר"א בליקוטיו (רק שיש שם ט"ס וכצ"ל ושל אחת מפורשת חטאת ועולה ונתערבו הכל) או י"ל שדעת הגר"א שהיה כאן עולה וקן סתומה ולאחת עולה וקן מפורשת והבן.
אמנם רבינו כתב בפי' המשניות וז"ל סדר זה כך הוא קן מפורשת חטאת ועולה וקן סתומה זו היא ג"כ קרבן עולה אלא שהיא סתומה ולא פירש ואמר זו עולה או חטאת אחר נולד לו הספק ולא ידע איזה מהן סתומה ולא איזו מפורשת ואין כאן תערובות ג"כ ודע זה אלא הרי לפניו שלשה קיני עופות אחת עולה ואחת חטאת והשלישית חטאת ועולה והיא סתומה ואם עשה הכל לצד אחד הרי המחצית כשר והמחצית פסול הכרח ואם נעשה חצי הכלל למעלה והחצי למטה והוא שיעשה קן אחת למעלה וקן אחת למטה והשלישית חצייה למעלה וחצייה למטה הרי המפורשות כולה פסולה שאני אומר חטאת קרבה למעלה ועולה למטה והסתומה כשרה לפי שכבר נעשית חצייה למעלה וחצייה למטה והיא לא נתערבה אבל לפי שלא פירשנו אותה ואין אנו יכולים לומר לאשה זו או לאיש הזה שקן סתומה זו היתה שלך שהיא כשרה לפי שהכהן מעצמו היא מפריש אחד מהם והניח אחרת סתומה לפי שכל הדברים האלו בכהן שאינו והוא לא ידע לאיזה משניהם פירש הקן אנו מחלקים הענין בין שניהם ומעלין לכל אחד מבעלי שני הקינים חצי מנין הקן הסתומה ומשלים כל אחד מהן שאר קרבנותיו עכ"ל וכוונת דבריו בקצרה שהיו כאן שני קינים אחת סתומה ואחת מפורשת איזו חטאת ואיזו עולה וכשיטת הר"א (ויש שם ט"ס וכצ"ל וקן סתומה זו היא ג"כ קרבן עולה וחטאת אלא שהיא סתומה וכו') רק שלשיטת הר"א היה הסתומה לאשה אחת והמפורשת לאחרת ולא ידע אם הקריב המפורשת כולה למעלה והסתומה למטה או להיפך שנתערבו הקינין ג"כ ולרבינו לא נתערבו הקינים רק כל קן היה לעצמו ומכל קן הקריב אחד למעלה ואחד למטה ולא היו מפורשות לבעליהן קן סתומה לזו וקן מפורשת לזו רק היו הקינים בין שניהם ולכל אחת היה חלק בשניהן (ומש"כ הרי לפנינו שלשה קיני עופות של שלשה מיני עופות ויותר נ"ל להגיה שלשה מיני עופות וכו' רק ממה שסיים שיעשה קן אחד למעלה וקן אחד למטה וכו' לא משמע כן אם לא שנגיה ג"כ שם שצ"ל מין אחד למעלה ומין אחד למטה וכו' ומש"כ ולא ידע איזה מהן סתומה ולא איזו מפורשת וכו' טעמו כי אילו היה יודע שזו מפורשת לא היה מקריב רק העולה למעלה והחטאת למטה אבל באמת אין זה הכרח כי י"ל כי היה יודע איזו המפורשת רק ששכח מי העולה ומי החטאת והכל חדא. עכשיו דבריו מבוארין ופשוטין ועכשו תבין דבריו שבחבור והבן ופשוט.