אור ברסלב

הר המוריה על משנה תורה, הלכות פסולי המוקדשין· רבי מאיר יונה ברנצקי

פרק ח · הלכה ג

הלכה ב

חצי החובה וכו'. מ"ה בפ"ג דקינים וז"ל חטאת שנתערבה בחובה אין כשר אלא מניין חטאות שבחובה (היינו הדין המפורש בסעיף ב') חובה שנים בחטאת מחצה כשר ומחצה פסול וחטאת שנים בחובה המנין שבחובה כשר עכ"ל.
והנה המפרש שם פי' כמה פירושים. הפי' הראשון. חובה שתים בחטאת בקיני חובה שיש בהם כפלים בחטאת היינו שהיו שתי קינין שהם שתי עולות ושתי חטאות והקריב מהם עולה אחת ונשארו עוד שתי חטאות ועולה אחת ועתה נתערב בהם עוד חטאת אחת והנה העולה הנשארת לא יוכל להקריב כי שמא זהו שנקבע לחטאת (והיינו המעורבת) והחטאת המעורבת אינו יכול להקריב (ר"ל שיקריב שלשה חטאות ומש"כ במפרש אינו יכול להקריב עולה על כרחך הוא ט"ס) כי אולי הוא גוזל העולה שנשאר וע"כ לא יקרב רק שתי חטאות וחטאת ועולה המעורבת הרי אלו פסולין וזהו מחצה כשר ומחצה פסול. אבל אם היו חטאת שנים בחובה היינו שהקריב חטאת אחת מהארבעה הפרידין ונשארו שם חטאת אחת ושתי עולות ונתערבה ביניהן חטאת מפורשת והנה אין יכול להקריב שתי עולות שמא יקח החטאת המעורבת וג"כ אינו יכול להקריב שתי חטאות שמא יקח אותו שנקבע לעולה ע"כ לא יקריב רק חטאת אחת והשאר ימותו הרי עולה לפחות ממחצה אותו מנין שבחובה יעו"ש היטב וכן פי' הרע"ב ג"כ יעו"ש והנה התוס' יו"ט הקשה ע"ז וז"ל ואני תמיה ע"ז הפירוש דהא ליכא בינייהו דרישא וסיפא דלעולם נמצאו שקרבו שתי חטאות משני הקינין שבהם נעשה התערובות אלא דברישא קרבים לאחר התערובות ובסיפא כבר קרבה אחת מהן ועכשו השנייה וכיון דלעולם אין כאן הפסד לשתי החטאות שבשני קינין א"כ למאי תנייה כלל עכ"ל ואני שמעתי ולא אבין הא המשנה השמיענו דיש נפק"מ בתערובות שנשארו דאם היו החטאות מרובין מהעולות אז כשר מהתערובות הנמצא מחצה והוא אם נשתיירו ארבע או שש או שמנה וכן לעולם כשר המחצה ממנו זולת אותה שכבר הקריב ואם היו העולות מרובין אזי אינו כשר רק מהנשאר מניין המועט שבחטאות שעם הראשונה שכבר הקריבה הוי מחצה והבן.
וכללו של דבר לפי' זה דברישא קאמר דאם היו החטאות שנשתיירו מרובין מהעולות שנשתיירו ולאו דוקא ששני פעמים היה החטאת מרובה רק שתפס המשל בחטאת שנתערב בשני קינים ושם הוא חטאת מרובה על העולות כפלים לכן תפס מספר הכפל. והנה בשלשה קינים שהיו שלש חטאות ושני עולות ובד' קינים יש ארבע חטאות ושלשה עולות וכן לעולם יש בחטאת אחת מרובה על העולות רק שהכלל שהחטאות תמיד רבין על העולות באחת ולכן יד ההכשר על העליונה וכשר מחצה מהנשארים שעם הראשון שכבר הוקרב קודם התערובות יש כאן רוב להכשר היינו עולה אחת שכבר קרבה קודם התערובות והחטאות שבקינין הנשארים יקרבו כמות שהיו צריכין להקרב בלי שום תערובות ובסיפא קמ"ל דאם היו העולות מרובות על החטאות והרבייה היה אף רק באחת אזי לא יכול להקריב חטאות רק כמנין המועט החטאות שנשתייר אשר הוא עם הראשונים שכבר נקרב מחצה על מחצה והבן.
פירוש שני הביא בשם רבינו יצחק בר אשר. דה"פ חובה שנים בחטאת היינו שנתערבו שמונה פרידין של חטאות בארבעה קינין שמחציתן עולות ומחציתן חטאות הרי יש כאן י"ב פרידין חטאות וארבעה פרידין עולות והקריבן חציין למעלה וחציין למטה אותם שלמעלה כולן פסולין כי שמא כולם חטאות ואותם של מטה ארבעה כשר וארבע פסול וזהו חובה שנים בחטאת ר"ל שהיו במנין החטאות שנתערבו כפלים כחטאות של חובה מחצה כשר ומחצה פסול היינו מחצה מהחובה כשר וכן מחצה מהחובה פסול. וזהו ג"כ לפרושי מאי דנקיט ברישא אין כשר אלא מניין החטאות שבחובה ובסיפא אמר דאם היה חטאת שנים בחובה היינו שהיו ט"ז פרידין של חטאת שנתערבו בארבע קינין שמחציתן עולות ומחציתן חטאת דנמצא דעשרים הן חטאות וארבעה הן עולות והקריב י"ב למעלה וי"ב למטה אותן שלמעלה פסולות שמא היו כולן חטאות ומהי"ב שלמטה ארבעה פסולות שמא עולות הן ושמונה כשרות ממנ"פ וזה שקאמר המניין שבחובה כשרים ר"ל כ"כ חטאות כשרות כמספר הפרידין של חובה יעו"ש היטב וכללו של דבר כל שהחטאות המפורשות היה שוה כמספר הפרידין של קיני חובה ועשה חציין למעלה וחציין למטה אינו כשר רק כמנין החטאות שבקיני חובה אבל אם היה מספר החטאות כפלים כמספר הפרידות של קיני חובה ועשה חציין למעלה וחציין למטה אזי כשר כמספר הפרידות של הקינין של חובה וככה תקיש למעלה ולמעלה ולפ"ז לא קאי לפרושי משנה ב' דבפ"ק כמו לפי' הראשון רק הוא דין בפ"ע ולא מיירי בנמלך רק לפי שדיבר למעלה מזה בדין הקריב חציין למעלן וחציין למטן יעו"ש במשניות הקודמות ע"ז קאי הך בבא וקמ"ל דאם היה מספר החטאות כפלים כמספר החטאות שבקיני חובה אזי מספר החטאות שבקיני חובה כשרות ואם היו החטאות כפלים כמספר הפרידות של קיני חובה אזי כשרות חטאות כמנין הפרידות של הקיני חובה וזה מדוקדק בלשון המשנה שברישא תני אין כשר אלא מניין חטאת שבחובה ובסיפא תני המנין שבחובה כשר והבן.
עוד פי' שלישי הביא בשם רבינו אברהם. דה"פ אם היו בקינין הסתומות פי שנים בחטאות דהיינו שהיו שתי חטאות מפורשות שנתערבו בשתי קינין סתומות שמחציתן עולות ומחציתן חטאות והרי הם עכשו ששה פרידות והקריב שלשה למעלן ושלשה למטן אזי שתי פרידין מן הסתומות כשרין לחטאת ותו לא דחיישינן שמא שתי המפורשות שנתערבו ועולה מן הסתומות נעשו למעלה ושתי חטאות מן הסתומות ועולה נעשו למטה (והא דלא חיישינן שמא שלש חטאות נעשו למעלה היינו שתי חטאות המפורשות וחטאת אחת מן הסתומות ושתי עולות מן הסתומות וחטאת מהם קרבו למטה זה ליתא דכיון דסתומות הן נמשכות בעשיית כהן וכיון שעשאן למעלן נעשו עולות ובעשאן למטה נעשו חטאות ופשוט) ובסיפא קאמר דאם היו החטאות פי שנים מהקיני חובה דהיינו שהיו ארבע פרידין חטאת המפורשות ונתערבו לקן אחד ועשה חציין למעלה וחציין למטה אזי חיישינן שמא למעלה עשה שלשה מהחטאות המפורשות ולמטה עשה שתי חטאות ועולה יעו"ש היטב וכן פי' הרא"ש יעו"ש וכ"כ הגר"א בליקוטיו, והוסיפו עוד דמה דתני חטאת שנתערבה בחובה אין כשר אלא מנין החטאות שבחובה דהיינו שנתערבו שוה בשוה כגון שתי חטאות בקן אחד סתומה ועשה חציין למעלה וחציין למטה וחיישינן שמא שתי חטאות נעשו למעלה והקן סתומה נעשה למטה וכן ארבע חטאות שנתערבו בשני קינין סתומין ועשה חציין למעלה וחציין למטה הארבע פרידות שנעשו למעלה פסולות והארבע שנעשו למטה אמרינן שהקינין סתומות הן ולכן כשרים החטאות שבחובה. ולפ"ז ג"כ לא קאי לפרש מ"ב דפ"ק רק הוא דין בפ"ע וקאמר דאם נתערבו שוה בשוה ועשה מחצה למעלה ומחצה למטה אזי אין כשר אלא מנין חטאות שבחובה אבל העולות כולם פסולין ואם היה בחובה פי שנים בחטאות המפורשות א"כ כשרות עולה שנעשה למעלה ושתי חטאות שנעשו למטה (והא דאמר מחצה כשר היינו המחצה מכל התערובות קיני חובה והמפורשות) ואם היו החטאות פי שנים בקיני חובה הסתומין אזי כשרים מספר הפרידין של הקיני חובה (והרווחנו בזה עוד דלפי פי' הריב"א היינו חובה שנים בחטאת שהיתה בחטאת המפורשת פי שנים בחטאת שבחובה ובחטאת שנים בחובה לפ"ז יהיה הפי' דהיה החובה פי שנים על החטאת והוא פי' דבשניהם הכל החטאת פי שנים על החובה ובאמת כתב הוא וז"ל ומיהו חטאת שנים בחובה אין ליישבו מענין חובה שנים בחטאת עכ"ל וכוונתו למש"כ דחובה שנים בחטאת מפרש כשהחטאת יותר על החובה ולבסוף מפרש חטאת שנים בחובה דהחטאת יותר על החובה אמנם לפי' השלישי אתי כמין חומר) ודוק היטב.
ועכשו שבררנו פי' המשנה ומה שנאמר בה ועכשו נבא לדברי רבינו ז"ל (בפי' המשניות שם) וז"ל אם נתערבו דרך משל חמשה חטאות בעשרה עופות שהם חובה שמחציתם הם חטאת ומחציתם עולה והרי הכל ט"ו מקריב מהם עשרה לצד אחד וחמשה לצד אחר ובהכרח שהעשרה שעשה בצד אחד היו חמשה מהם מן החוב הרי כבר עשה חמשה מן החובה בצד אחד והם כשרים אם עשה העשרה למעלה הרי חצי חובה והוא חמש עולות כשרין ואם עשה העשרה למטה הרי חצי חובה ג"כ והוא חמש חטאות כשרין לפיכך נתבאר כי מה שאמר אין כשר אלא למנין חטאות שבחובה הוא כשתהיה החטאת יותר והיקש זה בעצמו בעולה ויהיה לך לזכרון עכ"ל. ודבריו לכאורה סתומים וחתומים כי מי חלקם להקריב עשרה לצד אחד וחמשה לצד אחר אחר אשר הדין נפסק שאין כשר אלא כמנין החטאות ודאי שאינו מקריב רק ה' למטה כדין חטאת ועוד מאי בעי הכא החלוקה מחמשה ועשרה הו"ל לומר אם לא נמלך ועשה מחצה למעלה ומחצה למטה ועוד יש כמה וכמה זרות וקושי בדבריו ועוד כתב בפ"ק סוף מ"ב וז"ל כל זה אם עשה חציין למעלן וחציין למטן אבל אם היתה חובת שנים כחטאת ה"ז עושה קצת מהמנין למעלן וקצתו למטן ויהיה חצי החובה כשר כמו שהקדמנו ונתבאר בסוף מסכת זו עכ"ל. גם דבריו אלו אין להם שום ביאור ופירוש כלל מש"כ וכ"ז אם עשה חציין למעלן וחציין למטן זה אין לו טעם כלל אמאי אינו כשר רק כמנין החטאת שבחובה ודרך משל אם נתערב מאה חטאות בחמשה קינים אמאי כתב מתחלה שם שאינו כשר רק חמש חטאות ותו לא הא כיון שעשה מחצה למטה ומחצה למעלה היינו נ"ה למעלה ונ"ה למטה הלא החמישים שלמטה יוכשרו דאפילו תימא דחמשה קינים יקרבו למטה עם מ"ה חטאות מ"מ החמישים חטאות התחתונים יוכשרו ועיין פ"ג מ"א ומ"ב גם לא ביאר לנו איך יפרש משנתנו דפ"ג מ"ה גם יש עוד גמגומים טובא בדבריו אשר נלאיתי לכותבן סוף דבר דבריו כספר החתום וה' יאיר עינינו להבין דעתו הגדולה ועוד אי"ה יבואר לפנינו.
אמנם דבריו שבכאן באו כלשון המשנה ומה שיפורש בלשון המשנה כן יתפרש בלשונו.

למטה כמעשה וכו'. עיין בהשגת הראב"ד שהשיג ע"ז איך יכול לעשות למטה כיון שיש כאן עולות ג"כ בקינים הסתומות יעו"ש ומרן יישב זה כיון שלא נתפרשו בשמות מי העולה ומי החטאת אזי אין אסור להקריבם למטה יעו"ש היטב ודבר זה יתבאר אי"ה לפנינו.
וכתב מרן וז"ל ומ"מ קשה לי על דברי רבינו שבזבחים ע"ג ב' משמע דמאי דתנן ברפ"ג דקינים בד"א בכהן נמלך וכו' קאי אמאי דקתני בריש מסכת חטאת שנתערבה בעולה ועולה בחטאת אפי' אחד ברבוא ימותו כולן וקאמר דהיינו בכהן שבא לימלך בבי"ד מה יעשה יאמרו לו שימותו כולן אבל אם לא נמלך אלא הלך הוא מדעתו והקריב בהאי הוא דאמרינן כל הני בבי דתנן במשנה ולפ"ז אין מקום לומר יראה לי שהוא עושה כולן וגם אין מקום למה שאמר בפ' זה בד"א שהיו מפורשות וכו' שהרי אף בסתומות דינא הכי דימותו כולם וצ"ע איך היה מפרש רבינו ההיא דזבחים שלא תקשה לדרכו עכ"ל והנה קושיא השניה לא זכיתי להבין כלל דהא בקינים פ"א איתא וז"ל חטאת שנתערב בעולה ועולה שנתערב בחטאת אפילו אחד בריבוא ימותו כולן חטאת שנתערבה בחובה אין כשר אלא כמניין החטאות שבחובה וכן עולה שנתערבה בחובה אין כשר אלא כמניין העולות שבחובה וכו' וקאי עלה הא דתנן בפרק ג' בד"א בכהן הנמלך וכו' אלמא דאף בכהן הנמלך יש חילוק דאם נתערב חטאת בעולות מפורשות או עולה בחטאות המפורשות ימותו כולם אבל אם נתערב חטאת בקינין סתומין וכן להיפך דאם נתערב עולה בקינין סתומין אזי כשר מיהא המנין עולות או החטאות שבחובה ולא ידעתי כלל מה תמיהתו.
גם קושייתו הראשונה חסר מובן קצת וזה לשונו דהכי קשיא ליה כי לפי מאי דמסיק מרן הא דאינו כשר רק כמנין החטאות שבחובה מיירי דלא נמלך יעשה חציין למעלן וחציין למטן אבל אם בא לימלך בבי"ד אומרין שיקריב כולן למטה ויוכשר ג"כ החטאת המעורבת עם מחצית החובה יעו"ש וע"ז הקשה הא מבואר בש"ס דהא דתני אין כשר אלא מנין החטאות שבחובה מיירי בנמלך ומורין לו דלא יקריב רק מנין החטאות שבחובה ולדעת רבינו אדרבא איפכא הוא בנמלך מורין לו שיקריב חטאות שבחובה עם הכל למטה ויוכשר ג"כ חטאת המעורבת משא"כ בלא נמלך והקריב חציין למעלה וחציין למטה אזי אינו כשר רק מניין חטאות שבחובה כן נראה כוונתו.
והנה באמת רבינו פי' פירוש אחר בהא דכהן הנמלך לא כפי' המפרשים כלם דנמלך בבי"ד רק פירוש אחר פי' בזה ולקמן סעיף ו' אי"ה יבואר בזה.

תוכן העניינים

הר המוריה על משנה תורה, הלכות פסולי המוקדשין

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה