הר המוריה על משנה תורה, הלכות פסולי המוקדשין· רבי מאיר יונה ברנצקי
פרק ז · הלכה י
על הספק וכו'. עיין פסחים כ"ח א' נזיר כ"ט א' תמורה ל"ד א' כריתות ז' ב' ח' א' כ"ב ב' כ"ה א' כ"ו ב' נדה כ"א ב' כ"ח א' נ"ד ב' ע' א' ערכין ח' ב'.
ספק זבה וכו'. כתב מרן דוקא במחוסרי כפרה יש להביא חטאת העוף הבא על הספק לפי שאסור לאכול בקדשים אבל מטמא מקדש לא יעו"ש וה"ה נשבע שבועת ביטוי דלא וצ"ע מאי שנא מנזיר דמביא בספק חטאת העוף וכמבואר בנזיר נ"ט ב' וע"ע בהל' נזירות פ"י יעו"ש היטב אבל באמת לק"מ דהתם מיירי שמביא על טומאה ובלא זה הוא מעוכב לאכול בקדשים יעו"ש היטב והבן. והנה כללא דמילתא חטאת העוף הבא על הספק אינו אלא בדבר המחוסר כפרה בלי חטא אבל על החטא אינו מביא על הספק רק אשם תלוי ודוקא דבר שעל ודאי יש חטאת קבועה אבל דבר שעל ודאי אין מביא רק קרבן עולה ויורד אין מביא בספקו אשם תלוי כמבואר לקמן סי' קכ"ד סעיף א' יעו"ש היטב וע"ע לקמן פי"א מהל' שגגות ה"ב והובא כאן בלח"מ. (שוב מצאתי בס' שער המלך בפ"ב מהל' שחיטה ה"ב שהשיג על דברי רבינו יעו"ש ולפי מש"כ מיושב היטב בעזר ה') שוב ראיתי דזה טעות עיין בכריתות ח' ב' ובתוס' נזיר נ"ה ב' בד"ה אוכל בקדשים וכו' דנזיר טמא אינו מעוכב לאכול בקדשים עד שיביא כפרתו יעו"ש ואפ"ל דשם הטעם בנזיר טמא כדי לתקוני גברא דהוי כמו מחוסר כפורים והבן ועיין בתוספתא דזבחים פ"ז וז"ל חטאת העוף הבא על הספק מטמא מספק ומטמא בבית הבליעה עכ"ל והטעם שהוא ספק נבלה ואמטו להכי אין נאכלת ג"כ כמש"כ רש"י.
בהלכות שגגות. בפ"ח.