הר המוריה על משנה תורה, הלכות פסולי המוקדשין· רבי מאיר יונה ברנצקי
פרק ה · הלכה יג
יביא עולת וכו'. זהו מנזיר כ"ו א' ובתוספתא פ"א דמעילה והנה שם מבואר רצה להביא בהן חטאת בהמה לא יביא עולת בהמה לא יביא מת והיו לו מעות סתומים ילכו לים המלח וכתב שם רש"י הטעם דלא דמי לסתם קינים דהתם נתחייב חטאת ועולה בבת אחת והוקבעו בבת אחת דעל דבר אחד הוא בא לכן לא נתפרשו היטב והוי סתומים מעליין משא"כ הכא דהחטאת בא על דבר אחר והעולה על דבר אחר לכן הוי כמפורשין קצת יעו"ש היטב ועיי"ש בתוס' ד"ה ולאפוקי וכו' שכתב ג"כ טעם זה וכתב עוד טעם אחר יעו"ש היטב והובא בלח"מ. והנה הלח"מ כתב שרבינו היה לו גירסא אחרת בזה ומש"כ מת והניח המעות ילכו לים המלח ואמאי הו"ל להיות כמו בהלכה י"ב וכמו שהקשה הראב"ד כתב הלח"מ משום דכל זמן שהוא חי י"ל דמימליך ועביד כולה עולה או חטאת משא"כ לאחר שמת יעו"ש היטב ובאמת סברא זו נמצאת בתוס' שם כ"ד ב' ד"ה יפלו וכו' יעו"ש היטב ובאמת בתחלת השקפה עלה בלבי לומר כי גם גירסת רבינו היתה לא יביא כמו שהוא לפנינו בש"ס ורק שהוא מפרש הא דאיתא התם ולאפוקי מהא דתניא מי שהיה מחויב וכו' ר"ל דלית הלכתא הכי כהך ברייתא דתניא לא יביא אלא הדין הוא דיביא. שוב מצאתי כן בעזרת ה' בשיטה מקובצת שם בשם ר"ת יעו"ש היטב אך מ"מ לא ניחא לי א"כ אמאי מסיק רבינו וכתב דאם מת ילכו לים המלח כיון דלית הלכתא כברייתא זו. ואפ"ל כסברת הלח"מ בזה וס"ל לרבינו דבזה הלכה כברייתא זו דלאחר מיתה יפלו לים המלח אבל באמת לא ניתן להאמר כן דהא עיקר הקושיא היתה שם כ"ד ב' מלאחר מיתה אמאי יפלו כולם לנדבה ועלה שני ר' יוחנן ואמר דהלכה הוא בנזיר וא"כ אהך קאמר דאתי לאפוקי מהך ברייתא וכן משמע ברש"י ד"ה ולאפוקי כיון דכל עיקר דבריו קאי על הך דאם מתו יפלו לנדבה והבן לכן נראה יותר שהעיקר כמש"כ הלח"מ וכ"כ הג"ה במרן יעו"ש.
אמנם מש"כ הלח"מ שגירסת הראב"ד היה ג"כ כך בש"ס יעו"ש אמת שי"ל כן אבל אין זה מוכרח די"ל דהיה גורס לא יביא ומש"כ דגי' התוספתא מתוקנת יותר י"ל משום דבש"ס דידן מבואר דרק עולת בהמה או חטאת בהמה לא יביא אבל משמע קצת דעולת העוף או חטאת העוף יביא וזה באמת אינו דגם עולת העוף וחטאת העוף לא יביא לכן כתב שהיא מתוקנת יותר ודברי מרן בזה תמוהים ומגומגמין טובא ולית להון פתר לענ"ד. ועי' בס' בית הבחירה להמאירי שהסכים להראב"ד יעו"ש.