הר המוריה על משנה תורה, הלכות פסולי המוקדשין· רבי מאיר יונה ברנצקי
פרק ה · הלכה ו
אלו חולין וכו'. ירושלמי דשקלים פ"ב ה"ג.
יביא אחת וכו'. שם בירושלמי ועיין בלח"מ שהקשה מ"ש דהכא פסק רבינו דמותרן נדבה ומ"ש גבי שקלים דפסק רבינו בפ"ג מהל' שקלים דהמותר חולין יעו"ש היטב שנדחק בזה. והנה לפנינו בירושלמי שם איתא וז"ל המפריש שקלו וסבר שהוא חייב ונמצא שאינו חייב לא קדש המפריש שתים וסבר שהוא חייב שתים ונמצא שאינו חייב אלא אחד אותו השני מה עביד ליה נשמענה מן הדא המפריש חטאתו וסבר שהוא חייב ונמצא שאינו חייב לא קדשה הפריש שתים וסבר שהוא חייב שתים ונמצא שאינו חייב אלא אחד אותה השניה מה את עבד לה אלא רועה ה"נ אלו לנדבה וכא היאך אומר אתה אלו עכ"ל ועיי"ש בפי' מהר"א ובקרבן העדה שפי' דהא דקאמר וכא האיך וכו' היינו שהירושלמי סתר הפשיטות וס"ל דלא דמי אהדדי כלל דבחטאת שפיר אמרינן דמותרן נדבה ולא בשקלים יעו"ש היטב שוב ראיתי שם בשיירי קרבן שהרגיש בזה ואפי' לגי' הגר"א דגרס שם וז"ל ונמצא שאינו חייב אלא אחת אותה שניה רועה הכא מאי את עביד ליה כמ"ד אלו לנדבה ה"נ לנדבה כמ"ד לחולין ה"נ לחולין עכ"ל נמצא מבואר דלמ"ד חולין חולין והוא כב"ה דשם ודברי רבינו ברוריו ובלי ספק שהלח"מ לא עי' בירושלמי רק בכ"מ בהל' שקלים ועיי"ש בהשגת הראב"ד שכתב וז"ל בירושלמי אינו כן אלא האחד חולין לפי שהוא או כמי שהוא סובר שהוא חייב ואינו חייב או כמי שאומר הרי אלו לשקלי דלב"ה מותרן חולין עכ"ל ומש"כ או כמי שאמר הרי אלו לשקלי וכו' כ"ה לפי שיטת וגירסת הגר"א והנך רואה שגם דעת רבינו כן וכמו שהעיר בזה הש"ק שם ודו"ק היטב בכל זה.