אור ברסלב

הר המוריה על משנה תורה, הלכות פסולי המוקדשין· רבי מאיר יונה ברנצקי

פרק ד · הלכה יז

הלכה טז

וילדה זכר וכו'. בתמורה י"ח ב' יעו"ש והנה רבינו שמר לשון המשנה כצורתה וגבי נקבה לאשם העתיק הדין מהיא עצמה וגבי נקבה לעולה לא הביא כלל מהיא עצמה וכתב דין ולדה וכתב התוס' יו"ט גבי אשם וז"ל וגבי עולה מילתא דפשיטא (ר"ל דהיא תרעה עד שיפול בה מום ויביא בדמיה עולה) ורבותא אשמעינן דאפי' ילדה זכר הראוי לעולה דירעה וכו' וה"נ אשם שילדה זכר שירעה וכו' יעו"ש היטב ועדיין לא ביאר לנו דא"כ אמאי השמיענו דין מהיא עצמה גבי אשם ולא גבי עולה ומ"ש מעולה דהוא מילתא דפשיטא טפי מגבי אשם וצ"ל דלהכי נקט גבי עולה דין דולדה ולא תני דין מהיא עצמה משום דהתם נקט מילתא דפליגי ביה ר"א ורבנן ולא פליגי רק גבי ולדה ולא בהיא עצמה לכן השמיט התם הדין מהיא עצמה אבל גבי אשם דבוולדה לא פליגי לכן השמיענו דין עצמה וזה שייך נמי גבי עולה ורבינו שכל לשונו ותפס תחלה דין אשם מהיא עצמה ונקט התם ג"כ דין ולדה דאליבא דכו"ע דלא פליג בה ר"א ושוב השמיענו דין דוולד עולה דפליגי בה וקמ"ל הלכה כת"ק ועוד י"ל דלכן נקט גבי אשם דין מהיא עצמה ולא גבי עולה משום דמילתא דפשיטא היא אבל גבי אשם קמ"ל חילוק בין קודם כפרה דיביא בדמיה אשם משא"כ לאחר כפרה דיפלו דמיו לנדבה משא"כ גבי עולה דהתם בכל ענין הוי איהי גופא עולה (ויש לעיין קצת דהא גם התם איכא לפלוגי דאם לא הביא עדיין עולה לחובתו או לנדרו יביא בדמיו עולה ואם לאחר שהביא ויצא ידי נדרו יביא דמיו לנדבה ויש לעיין בזה ועי' תוספתא פ"ב דתמורה וז"ל המפריש נקבה לעולה תרעה עד שתסתאב ותמכר ויפלו דמיה לנדבה וכו' המפריש נקבה לאשם תרעה עד שתסתאב ותמכר ויפלו דמיה לנדבה עכ"ל ועל כרחך מיירי התם לאחר שנתכפרה דאל"כ גבי אשם אמאי לא יביא בדמיו אשם והבן ויש לעיין בזה) וע"ע תוס' תמורה י"ט ב' ד"ה ר"ש וכו' יעו"ש היטב ודוק.

תוכן העניינים

הר המוריה על משנה תורה, הלכות פסולי המוקדשין

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה