אור ברסלב

הר המוריה על משנה תורה, הלכות פסולי המוקדשין· רבי מאיר יונה ברנצקי

פרק ב · הלכה כד

הלכה כג

האמורין ואיברי וכו'. כ"ז מבואר במנחות כ"ו א' ובתוספתא זבחים ספ"ק ובתוספתא מנחות ספ"ד יעו"ש היטב שיש שם קצת ט"ס וז"ל ר"א ור"ש אומרים וכו'.
ודע דשם בש"ס איפליגו תלתא אמוראי. ר' יהודה בריה דר' חייא ס"ל דהא דמכשיר ר' שמעון אם לא קידש הקומץ בכלי שרת היינו אם מעלהו בימין אבל אם מעלהו בשמאל פסול ובעינן כלי אם עובד בשמאל ור' ינאי ס"ל דלית לן בה ושרי אפילו במקדה של חרש ורב נחמן בריה דר' יצחק ס"ל דגם ר"ש מודה דקומץ בעי קידוש כלי ולא פליגי רק בהקטרתו רבנן ס"ל דבעינן שיקטירנו בכלי שרת דוקא ולר"ש שרי לעשות ההקטרה ביד. ופריך שם על ר' יהודה בריה דר"ח מהברייתא דתני בהדיא הקומץ והלבונה והקטורת שהעלן בין ביד בין בכלי בין בימין בין בשמאל כשרין וביאור זה דשם לא הוזכר כלל אם קומץ בעי קידוש כלי או לא ומ"מ מכשיר ביד בשמאל והנה לרב נחמן בר יצחק י"ל דזה אתי כר"ש ומיירי לאחר שנתקדש הקומץ בכלי אמנם לרב יהודה דאיהו ס"ל דלא מפליג בזה וס"ל דאו בעי כלי לגמרי עד ההקטרה ובשמאל או ביד ובעי ימין והא הכא מבואר דביד ובשמאל כשר ומשני לצדדין קתני. והנה הא דקומץ מוכרח דאתי כוותיה דר"ש דאילו לרבנן הא אינהו ס"ל דבעי הולכה למזבח ולהעלות עליו בכלי שרת דוקא כדאיתא בברייתא לקמן שם ועיי"ש בתוס' ד"ה הקטר וכו' יעו"ש היטב והבן. והנה זה פשוט לרבנן בעי העלאה בכלי שרת דוקא ואפי' בדיעבד פסול כדאיתא שם וז"ל קמצו שלא בכלי שרת וקידשו שלא בכלי שרת והעלו והקטירו שלא בכלי שרת פסול וזה הלשון מבואר דמיירי אפי' בדיעבד וכ"כ רבינו לקמן פי"א ה"ו בהדיא וז"ל היתה המנחה שלא בכלי שרת או שהיתה קומצה שלא בכלי שרת או שהעלהו למזבח שלא בכלי שרת וכו' יעו"ש וא"כ יש לתמוה מש"כ רבינו כאן והקמצים כיון שלקמן כתב בהדיא איפכא.
לכן נ"ל ברור דט"ס הוא וצ"ל והעצים וכמו שהוא בברייתא שם ובתוספתא ודלג הקומץ וכתב במקומה מנחות הנשרפות וכמו שהוא בתוספתא דזבחים שם וזה שכתב רבינו לעיל פי"ג מהל' מעשה הקרבנות הי"ב וז"ל ונותנו ע"ג האישים מכלי שרת עכ"ל ובדווקא כ"כ והא דאיתא בסוטה ט"ו א' בכלי שרת מקטיר ליה אלא אימא מעלהו בכלי שרת להקטירו ה"פ מדנקט ומעלהו ומקטירו בכלי שרת דמשמע שנותנו ע"ג האישים עם הכלי שרת ביחד וגם הכלי נותן בתוך האש ומשני לא אלא ה"ק דמעלהו ע"ג המזבח עם הכלי שרת ונותן מתוך הכלי ע"ג האש (ועיין תוס' פסחים ס"ה ב' ד"ה אטו וכו' יומא ס"ז ב' בד"ה אטו וכו' ויש ליישב דבריהם ג"כ למש"כ אולם דברי התוס' ישנים שם ביומא דכתבו להדיא דמעלן במקדה של חרס ובהמיינו לגבי המזבח צ"ע בזה) ואחר כל הדברים הללו תראה שאין מקום למש"כ הלח"מ כאן ובמחכ"ת אשתמיט מיניה מש"כ רבינו לקמן בפרק י"א גם דבריו בפ"ז מהל' מעשה הקרבנות ה"א שהבין מש"כ שם בפ"י הי"ב לאו לעכובא הוא יעו"ש ודבריו לא יתכנו יעו"ש היטב. שוב מצאתי בספר המאור בפסחים שם וז"ל במגיס מקטיר להו פי' הא קי"ל דהולכת אימורין ואיברים בידו של כהן הוא ואין שם כלי ובפי' רבינו שלמה ז"ל לא נתכוונה שמועה זו לפי שעלתה בדעתו ללמדה ממנחה ואין זה דומה לזה דהתם מדם ילפינן לה במס' סוטה ומפרש הוא שטעונה כלי אבל באימורין ואיברין אין שם כלי לעולם אלא בידיו היה הכהן מוליכו למזבח והיינו דקא מתמיהין במגיס מקטיר להו ודוגמתה במסכת יומא דתנן קרען והוציא את אימוריהן נתנן במגיס וכו' אבל במסכת סוטה בענין קומץ מנחה דתניא מעלו ומקטירו בכלי שרת התם לא גרס בכלי שרת מקטיר לה שהרי מצותו בכך אלא הגי' הנכונה כך היא מקטירו ס"ד והא בעי מליחה עכ"ל. והנה אף במה דהחליט דבאימורים ואיברים אינו מוליכן רק בידו אין דעת רבינו כן וכמו שנתבאר לעיל פ"ז מהל' מעה"ק ה"א וכן מצאתי בספר תמים דעים להראב"ד שהשיג עליו בזה (ונדפס כעת בש"ס דפוס ווארשא יעו"ש היטב). אמנם במה דכתבו דגבי מנחה בעינן כלי דוקא בזו מצאתי און לי וכן הראב"ד הסכים לדבריו (וכן מצאתי להראב"ד שפירש בסוטה כמו שפירשתי ות"ל שכוונתי לדעתו הרמה) ועיין בספר הישר לר"ת סימן רס"ה שכיוון לדעת המאור יעו"ש היטב ונתתי שמחה בלבי שכוונתי לדעתם הרמה.

תוכן העניינים

הר המוריה על משנה תורה, הלכות פסולי המוקדשין

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה