הר המוריה על משנה תורה, הלכות פסולי המוקדשין· רבי מאיר יונה ברנצקי
פרק ב · הלכה כא
נשפכין לאמה. יומא נ"ז ב' זבחים ל"ד ב' קי"ב א' תמורה כ"ב ב' תוספתא זבחים פ"ח יעו"ש ירושלמי פ"ה דיומא ה"ד יעו"ש (ומבואר שם דת"ק דר' אלעזר בר' שמעון הוא רבי ולכאורה לא משמע כן בתמורה שם יעו"ש היטב) ועי' תו"כ ויקרא דבורא דחטאת פ"י יעו"ש (ומה שסיים שם בדברי ראב"ש וז"ל הא כיצד היא נשפך ליסוד והן נשפכין לאמה עכ"ל על כרחך הוא ט"ס ונשתרבב מדברי הת"ק יעו"ש היטב) ומבואר מכאן דכוס עושה את חבירו דחוי והיינו דוקא בכוס כשר אבל כוס פסול הוי כאדם פסול ולא מיבעי דאינו עושה חבירו דחוי אלא אפי' שיריים לא הוי כמבואר בזבחים שם ועי' לעיל ה"י ד"ה שנתנו למטה ובמש"כ שם בשם התוספתא.