הר המוריה על משנה תורה, הלכות פסולי המוקדשין· רבי מאיר יונה ברנצקי
פרק ב · הלכה ב
שנאמר ודם וכו'. מה שיש להקשות בזה כבר הארכתי לעיל בפ"ה מהל' מעשה הקרבנות הי"ז יעו"ש היטב ולא באתי להוסיף רק לבאר דברי מרן התמוהים שכתב כאן וז"ל מיהו בהא איכא למימר דאע"ג דמאן דיליף וכו' ס"ל כר"ע אפשר דר"ע לא ס"ל כוותיה עכ"ל. ובאמת לכאורה דבריו אין לו שחר וכבר עמד בזה הלח"מ שם וכאן ולמען שלא יהיו דבריו כ"כ תמוהים אמרתי אפשר ששיעור דבריו כך הוא בתחלה הקשה אמאי לא יליף מחטאת וכבית הלל ושוב הקשה משום די"ל דפסק כר' עקיבא דיליף לה מודם זבחיך כדאמר הש"ס דמאן דיליף מודם וכו' ס"ל כר"ע וכיון דר"ע היה אחר ב"ה ויליף לה מודם זבחיך וכו' לכן תפס רבינו כשיטת ר"ע א"כ יקשה למה פסק דאם נתן הניתנין בזריקה בשפיכה יצא כיון דפסק כר"ע והוה תרתי דסתרי אהדדי וע"ז כתב דאפשר דר"ע לא ס"ל כוותיה דהך קרא דודם זבחיך וכו' קאי להורות על מתנה אחת שכיפר רק יליף לה ממקום אחר וי"ל דס"ל לר"ע כב"ה ונמצאו שני הפסקים הללו אינם סתורים ויכול להיות אף דנתנן במתנה אחת כיפר והיינו דילפינן זה ממקום אחר מ"מ הניתנין בזריקה שנתנן בשפיכה יצא ילפינן זה מפסוק ודם זבחיך וכו' וע"ז הקשה כיון דר"ע ס"ל הניתנין בזריקה שנתנן בשפיכה לא יצא אמאי לא פסק כוותיה וע"ז תירץ בשם הר"י קורקוס יעו"ש וכיון שכן שפיר עביד רבינו שפסק דלא כר"ע בזה ומ"מ במה שפסק בנתן מתנה אחת כיפר ג"כ שפיר עבד כנ"ל דמוכח זה ממקום אחר אבל קשה קושיא הראשונה דא"כ למה מייתי קרא דודם זבחיך וכו' הו"ל להביא לימודא דב"ה ע"ז תירץ דכן דרך רבינו להביא סמך מקרא אע"ג דעיקר הראיה היא ממקום אחר ובאמת עיקר הראיה היא מחטאת וכו' והבן היטב. כן י"ל ע"צ הדוחק בכדי שלא יהיו דברי מרן כקופה שאין לה אזנים כלל.
ואם נתן הפסח בזריקה לא יצא. ועיין בשעה"מ לקמן בפ"ג מהל' קרבן פסח ה"ט מה שהשיג על המהרש"א יעו"ש היטב.