הר המוריה על משנה תורה, הלכות עבודת יום הכפורים· רבי מאיר יונה ברנצקי
פרק ה · הלכה יז
פוסל בשעיר וכו'. יומא ס"ג ב' תמורה ו' ב' תו"כ אמור פ"ז ומיירי אפילו בנפל בו מום אח"כ אבל אם היה בו מום מעיקרו א"כ בלא"ה פסול מטעם דאין הגורל קובע אלא בראוי לשם כדאי' התם.
מום עובר וכו'. דומיא דשאר קדשים המבואר בפ"א מהל' איסורי מזבח יעו"ש ועוד הא עביד צריכותא ביומא שם ס"ג ב' ממחוסר זמן על בעל מום יעו"ש והו"ל למיעבד צריכותא דשאני בע"מ דלאו עובר הוא משא"כ מחוסר זמן דהא יעבור ממנו אלא ודאי דגם בע"מ עובר דינו כמו בע"מ קבוע.
מחוסר זמן וכו'. שם ס"ג ב' ובתו"כ אמור פרשה ח'.
שנשחטה אמו וכו'. תירוצא דרבא שם ס"ד א' ותירוץ דשם ס"ג ב' דאתי כר"ש דאמר מייתי שלא בהגרלה לא הביא כיון דלית הלכתא כוותיה כדלעיל הלכה ט"ו גם תירוץ דרבינא דהומם וחיללו על אחר לא ניחא לרבינו דכיון דלא אפשר לאשכוחי מחוסר זמן רק בכה"ג אם כן ל"ל קרא דבע"מ פסול בשעיר המשתלח הא ממילא ידעינן כיון דפסול מחוסר זמן ולא מצי לאשכוחי מחוסר זמן רק בכה"ג לכן מייתי רבינו תירוץ דרבא והבן.