אור ברסלב

הר המוריה על משנה תורה, הלכות עבודת יום הכפורים· רבי מאיר יונה ברנצקי

פרק ב · הלכה ד

הלכה ג

זקן או וכו'. יומא ל"א ב'.

מלבנין עששיות וכו'. כ"ה שם ל"ד ב' בשם ר' יהודה ובתוספתא פ"א אבל במשנה איתא מחמין לו חמין ומשמע שם מפי' המשנה לרבינו כי הא דמחמין לו חמין שבמשנה הוא ע"י ליבון העששיות יעו"ש אבל א"כ מאין לקח הא דמערבין מים חמים במי מקוה והנה בירושלמי שם ה"ה איתא וז"ל ויחם לו חמין ר' יהושע ב"ר אביין ר' סימון בשם ר' אנייני בן סוסיי טעם דהדין תניא שלא יהו אומרין ראינו כה"ג טובל במים שאובין ביוה"כ עכ"ל ולכן כתב רבינו תחלה היתר דעששיות דזה עדיף טפי אבל המעיין שם בירושלמי יראה דרבנן לא מודו להיתר דר' יהודה א"כ הא דאיתא במשנה מחמין לו חמין היינו שמערב החמין לתוך המקוה וא"כ טפי הו"ל לרבינו לכתוב דין דמערבין חמין תחלה דזה ס"ל לרבנן ור"י יחיד לגבייהו ובפרט דסתמא דמתניתין כוותייהו. ואפ"ל דרבינו מפרש הירושלמי דמתחלה ס"ד דרבנן פליגי עליה דהיתר עששיות ופריך הירושלמי א"כ ויחם לו חמין ור"ל למה התיר ר"י הך שבות כיון דאפשר בענין אחר (ועיין מש"כ בפ"ח מהל' בית הבחירה הי"ב) ומשני דיאמרו שטובל בשאובים וא"כ א"א לר"י בענין אחר וא"כ י"ל דכו"ע מודו בהיתר עששיות ורק דפליגי בהא דהיתר עירוב החמים ומתניתין ס"ל כחכמים ולכן שרי בעירוב חמים אבל לר"י לא שרי רק בהיתר דחימום עששיות ולכן בחר רבינו לכתוב מתחלה דבר שלכו"ע שרי ושוב כתב דגם עירוב חמים שרי.

שאין שבות וכו'. עיין לח"מ מש"כ בזה ועי' ירושלמי כאן דמשמע דפליגי באם שייך כיבוי בדבר שתולדתו מן האור והנה מדלא קאמר דהוי אינו מתכוין על כרחך מיירי במתכוין לכבות ועוד כאן לא שייך מתכוין או אינו מתכוין דכאן על כרחך מתכוין שיצא החמימות מן הברזל להמים ועל כרחך הוא מכבה וע"ז כתב דהוי רק שבות דכיבוי הוא דבר שא"צ לגופו ועוד עיין שבת מ"ג א' והבן היטב ומש"כ הלח"מ דמיירי דהוי פסיק רישא ולא הוי רק מדרבנן יעו"ש לכאורה הוא תמוה ועיין בחי' הרשב"א שבת ק"ז א' ויש ליישב קצת שוב ראיתי בספר שער המלך פי"ב מהל' שבת שהרגיש בזה יעו"ש היטב מה שהביא בשם הריטב"א יעו"ש היטב.

תוכן העניינים

הר המוריה על משנה תורה, הלכות עבודת יום הכפורים

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה