אור ברסלב

הר המוריה על משנה תורה, הלכות עבודת יום הכפורים· רבי מאיר יונה ברנצקי

פרק א · הלכה ב

הלכה א

אלא כ"ג וכו'. יומא ל"ב ב' ע"ג א' הוריות י"ב ב' חולין כ"ט ב'.

המרובה בבגדים. יומא ע"ג א' הוריות שם י"ב ב' תו"כ אחרי פ"ח וכן הוא פשוט דבבית שני היה נעשית עבודת יוה"כ ואז לא היה משוח בשמן המשחה כי מימות יאשיה ואילך נגנז שמן המשחה כמו דאיתא לעיל פ"א מהל' כלי המקדש ה"ח.

היתה שבת וכו'. אף שלא מצאתי מקום מפורש לזה וכן מרן לא הערה מקורו מ"מ מילתא דמסתברא הוא דהוי כמו תמידין אף דאינן חובת היום מ"מ אינן כשרין אלא בכה"ג והוי כמו דומיא דשבת כ"ד א' יום הוא שנתחייב בד' תפלות יעו"ש.

שאר העבודות וכו'. יומא ל"א ב' ע' א' יעו"ש.

נשוי כו'. יומא ב' א' ובתו"כ אחרי פ"ח ועיין מרן מש"כ בשם הריטב"א דמדאורייתא אין חובה בכה"ג אלא בעבודת היום ממש אבל תמידין ועבודות של כל יום כשרות בכהן הדיוט אלא דמצוה בכה"ג יעו"ש ועי' לח"מ מש"כ בזה. והנה מדבריו מבואר דהברייתא דנקט וכל עבודות יו"כ אינן כשרות אלא בו לא קאי רק אעבודת היום יעו"ש וא"כ יש לכאורה לעיין מאי הא דקאמר ביומא ל"ב ב' ובחולין כ"ט ב' א"כ הו"ל עבודה באחר ותניא כל עבודות יוה"כ אינן כשרות אלא בו יעו"ש ומאי קושיא דהתם בעבודת יוה"כ קאמר יעו"ש והנה בהא י"ל דעיקר הקושיא דע"כ בשחיטת פרו ג"כ היה המירוק באחר וכן בשחיטת השעיר ובכל חובת היום וע"כ שפיר מקשה. וכן מצאתי בעזר ה' בספר שיח יצחק בשם המאירי יעו"ש נ"ו ב'. אבל באמת עיי"ש בתוס' ד"ה א"כ הו"ל וכו' שכתב דמ"מ מדרבנן פסול כל עבודת היום יעו"ש וא"כ י"ל דהברייתא ההיא מיתנייא לדינא דמדרבנן מיהת כל עבודת יוה"כ אף שאינן מעבודת היום מ"מ פסולות בכהן הדיוט וא"כ מיושב קושיית הלח"מ בפשיטות וע"ע תוס' בחולין שם יעו"ש. שוב בא לידי חדושי הריטב"א על יומא ומצאתי בעזה"י שהוא בעצמו כ"כ שם דף ל"ב ע"ב ד"ה א"כ עיי"ש.
והנה בהא דתרומת הדשן ביוה"כ אם היה כשר בכהן הדיוט או לא עיין מש"כ מרן בזה בשם המאור והמלחמות יעו"ש עיין בזה בתוס' יומא כ' ב' בד"ה משום חולשא וכו' ועיי"ש בתוס' ישנים ושם ל"ב ב' בתוס' ישנים ועיין בתוס' זבחים פ"ו ב' ד"ה משום וכו' וע"ע בתוס' יו"ט רפ"ב דיומא.

תוכן העניינים

הר המוריה על משנה תורה, הלכות עבודת יום הכפורים

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה