הר המוריה על משנה תורה, הלכות מעשה הקרבנות· רבי מאיר יונה ברנצקי
פרק ג · הלכה טו
חטאתי עויתי וכו'. יומא ל"ו ב' ומש"כ ועשיתי כך וכך משום שצריך לוודות אותו עון שחטא וכמש"כ למעלה בהל' י"ד ועיי"ש ביומא פ"ו ב' ומתוך כך מיושב מש"כ רבינו בפ"ב מהל' תשובה שצריך לפרט החטא כי אף ר' עקיבא מודה בזה שצריך לפרט בלחש ולא פליג עם ר' יהודה בן בבא שם פ"ו ב' רק אם צריך לפרט בקול רם והשתא מיושב כל הסוגייא שם ודו"ק היטיב ועיין באו"ח סי' תר"ז יעו"ש היטיב ועיי"ש בב"י ובכ"מ ומה שנראה לענ"ד כתבתי.
וחזרתי בתשובה וכו'. עיין סוף יומא בירושלמי.
וזו כפרתי. אולי יצא לו כן מהך דסנהדרין מ"ג ב' יעו"ש היטיב.
סומך בכל מקום וכו'. זה פשוט ממה שנתבאר הלכה י"ב.
שאינו מתודה וכו'. זה פשוט כי אינו בא על שום חטא כלל משא"כ העולה דמכפר על עשה כמו שמבואר בזבחים ה' ב' ו' א' ז' ב' ובתו"כ ויקרא פ"ד פרשה ג' יעו"ש היטיב. והנה בהשלימי פרק זה אמרתי להעיר בדבר אחד והוא כי בגליון הש"ס בביצה כ"א ברש"י ד"ה ב"ש היא וכו' על מש"כ רש"י וז"ל הלכך לא דחיא סמיכה דידהו יו"ט וכו' כתב ע"ז בגי' הש"ס וז"ל וקשה לי לפי מאי דקיימינן עתה דבית שמאי ל"ל סמיכה כלל בשלמי חובה גם בחול אסור דהוי עבודה בקדשים דהא גם ביו"ט לא מיקרי משתמש בבע"ח רק אי סמיכה בכל כחו כמש"כ רש"י במתניתין וצ"ע עכ"ל והנה בקושיא זו כבר קדמוהו הפני יהושע ועיין בצל"ח מש"כ בזה. והנה לפי מש"כ השיח יצחק בחגיגה דהא דבעינן בכל כחו היינו דווקא למ"ד דפליגי בשבות אבל למ"ד דפליגי אי בעינן סמיכה כלל באמת לא מוכח מזה דבעינן סמיכה בכל כחו יעו"ש וצ"ל דלפ"ז אפילו בהקפות הידים אסור לסמוך והיינו טעמא דמיחזי כעבודה בקדשים וכמש"כ הטורי אבן בחגיגה י"ד א' במשנה שם דעד כאן לא שרי בהקפת ידים רק משום נחת רוח לנשים אבל בלא"ה גם זה אסור יעו"ש וכן משמע מהשער המלך בריש דבריו יעו"ש היטיב. אבל לפ"ז אכתי יקשה למה כתב רש"י הילכך לא דחיא סמיכה דידהו יו"ט וכו' דכך לי חול כך לי יו"ט ומטעם דמיחזי כעבודה בקדשים. אבל עיין בשער המלך בדרך השניה שכתב דלעולם מיירי בכל כחו ואפ"ה מישרא שרי בחול דלר"י דס"ל דסמיכת אשה רשות אף בכל כחה (יעו"ש שהאריך להוכיח כן דכן הוא דעת רש"י וכמש"כ הקרבן אהרן בפרשת ויקרא פ' ב' פרשה ב' יעו"ש) ה"נ דבר שאין טעון סמיכה שרי לסמוך עליו מתורת רשות רק משום יו"ט הוא דלא דחי יעו"ש או י"ל דכוונת רש"י דאי בעי סמיכה ורק האיסור משום שבות א"כ כל דעושה בהקפת ידים שרי אבל אי לא בעי סמיכה כלל גזרו אף בלי כל כחו רק בהקפת ידים ומשום שמא יבא לידי כל כחו. ויש לעיין עוד בזה. והתימה שלא נזכר בדברי שער המלך אחר שהזכירו בגליון הש"ס בפסחים פ"ט א'.