הר המוריה על משנה תורה, הלכות מעשה הקרבנות· רבי מאיר יונה ברנצקי
פרק א · הלכה ו
והחגיגה והיא וכו'. כ"ז יתבאר אי"ה לקמן פ"א ופ"ב מהל' חגיגה יעו"ש היטיב.
וקרבן הגר וכו'. כ"ז מבואר בכריתות ח' ב' ט' א' יעו"ש היטיב ועיין בזה בתוספתא פ"ג דשקלים ושם איתא וז"ל כל חייבי קינין שבתורה חציין חטאות וחציין עולות חוץ מקינו של גר שאע"פ שהן חובה שתיהן עולות רצה להביא חובתו מן הבהמה יביא הביא עולת בהמה לכפרתו יצא מנחות ונסכים לא יצא לא אמרו קן אלא להקל עליו עכ"ל וכן הוא הלשון בתוספתא פ"א דכריתות יעו"ש היטיב והנה לכאורה הלשון הזה אין לו מובן הא כתב מתחלה רצה להביא חובתו מן הבהמה יביא ולענין מאי כתב עוד הביא עולת בהמה לכפרתו יצא הלא כיון שלכתחלה יכול להביא כ"ש בדיעבד וי"ל משום דבעי למינקט הביא לצרעתו יחזור ויביא לכפרתו לנזירותו יחזור ויביא לכפרתו לכן כתב מתחלה דאם הביא לכפרתו יצא אע"ג דיש עליו להביא לצרעתו לנזירותו מ"מ יצא במה שהביא לכפרתו (ובכריתות שם הנוסחא הביא לצערותו וט"ס הוא וצ"ל לצרעתו כמו שהוא בשקלים ופשוט) (ועיין בפתיחה לזבחים שכתב רבינו וז"ל ובתוספתא דכריתות נאמר הביא עולת בהמה לכפורים יצא מנחות ונסכים לא יצא לא אמר כן אלא להקל עליו עכ"ל וט"ס הוא וצ"ל לא אמר קן אלא להקל עליו) וע"ע ספרי שלח לך פיסקא ק"ח וע"ע לקמן פ"א מהל' מחוסרי כפרה ה"ב יעו"ש היטיב.
שתי בהמות וכו'. לכאורה מיותר זה כיון דבעולת בהמה לחודה סגי ובאמת כתב רש"י בכריתות שם ח' ב' דלאו דוקא נקט שלמים אלא לפי דנקט שלמים ומנחות לא יצא נקט נמי עולה ושלמים יצא אבל מלשון הש"ס משמע דלכתחלה יש להביא עולת בהמה ושלמים דהכי איתא התם כאשר תעשו כן יעשה מה אתם עולה ושלמים אף הוא עולה ושלמים ומה דכתב רש"י דבריו י"ל דלשון יצא קא קשיא ליה דמשמע דווקא בדיעבד ולא לכתחלה לכן כתב איידי דנקט שלמים ומנחות לא יצא נקט נמי דעולה ושלמים יצא אמנם לכתחלה על צד היותר טוב יש להביא ג"כ שלמים. ויש לעיין בזה.
והנודר או וכו'. הם הנקראים נדרים ונדבות בכל מקום בש"ס וכן התודה. ופשוט.
איל העולה וכו'. עיין יומא ז' א' נ' א' תמורה י"ד א'.