הר המוריה על משנה תורה, הלכות מעילה· רבי מאיר יונה ברנצקי
פרק ח · הלכה ח
להתבונן במשפטי וכו'. רבינו אזיל לשיטתו במורה שלכל מצוה יש טעם נכון והסכים עמו הרמב"ן בפרשת תצא בענין קן ציפור יעו"ש היטב ועיין במורה בכ"ו משלישי.
ולא יהרוס וכו'. לא למליצה לבד תפס רבינו לשון המקרא הזה כי אם לבאור עמוק בכתוב הזה למשכילים כי למטרה זו נצטוו אבותינו להגביל את ההר והיו שם מחיצות מחיצות לבד כמאמרם משה מחיצה לבד אהרן מחיצה לבד, והיה רמז כמו שנצטוו על המעמדם הגשמי שלא יהרסו גבולם כן אל יהרסו בעיונם לעלות אל מה שלמעלה ממנו ולכן אם כח שכלו קצר מהבין דרכי ה' ומשפטיו אל יהרוס את גבולם לעבור עליהם ויתלה החסרון בדעתו כי גבול נתן לשכל האנושי לאמר עד פה תבא. וכן בעיון השכלי יש מחיצות מחיצות לכל אדם כפי הראוי לו ולא יהרוס להלוך לשלמעלה ממנו. וככה פירוש הפסוק לא יהרוס (את הגבול אשר נגבל בו) לעלות אל ה' (רצה לומר להדמות לעליון לאמר גם ידי רמה להבין ומה שלא אבין ואדע הוא הדבר אשר לא צוהו ה') פן יפרוץ בו (ונקה לא ינקה כי יחרה אף ה' בו) והבן.
בתורה ושמרתם וכו'. בקדושים (ויקרא י"ט ל"ז).
ליתן שמירה וכו'. כ"ה בתו"כ שם פרק ח' יעוין שם ובפרשת אחרי פרשה ט'.
שטעמן גלוי וכו'. יומא ס"ז ב' ותו"כ אחרי פי"ג.
חוקים שחקקתי וכו'. שם בגמרא ועיין ברש"י בתורה ריש פרשת חקת.
מכלל החוקים וכו'. כאן הודה רבינו בעצמו שהוא מכלל החוקים והנה בס' המורה נתן טעם בזה לפי שלא רצתה התורה הקדושה לשלוף חרבה בפעם אחת ולהמשיכם ממה שהורגלו בה וכבר הושג ע"ז מחכמי וחסידי עמינו ובפרט מראש המדברים הרמב"ן ז"ל בפירושו על התורה ויקרא א' ט' וכבר הלכו בזה נמושות ועיין בספר אמונת חכמים מה שהכה על קדקד המביאים ראיה מהמדרש דפרשת אחרי המדבר מענין שחוטי חוץ יעו"ש היטב וע"ע בספר תולדות יצחק על התורה בריש ויקרא שגם הוא כתב שאין כוונת רבינו במורה לשלול טעם אחר וגם הוא מודה שהוא מכלל החוקים יעו"ש היטב ומכאן מבואר כדבריו. (ועיין ויקרא רבה פרק ז' ובמדרש סוף איכה פסוק השיבנו וז"ל וכשנים קדמוניות כשנות הבל שלא היתה ע"ז עדיין בעולם עכ"ל ומכאן ראיה קצת לרבינו במורה).
העולם עומד וכו'. עיין בפ"א דאבות ומגילה ל"א ב' ותענית כ"ז ב' ובסוף סוטה ועיין באבות דר"נ פ"ד (ועיין בפי' המשניות לרבינו בפרק ה' דיומא במשנת משניטל הארון וכו' כתב שם וזה לשונו ופירש שתייה יסוד והאמת כי מקום העבודה יסוד העולם כמו שבארנו בתחלת אבות עכ"ל ובאמת שדבריו לכאורה הם נגד מה שמבואר שם בש"ס נ"ד ב' ובירושלמי שם הלכה ג' יעוין שם ואולי אפ"ל דלכל הדיעות היתה נקראת שתייה ולמ"ד דהעולם מהצדדין נברא צ"ל כטעם רבינו אבל אין זה מספיק לכאורה וצ"ע).
סוף הספר