הר המוריה על משנה תורה, הלכות מעילה· רבי מאיר יונה ברנצקי
פרק ז · הלכה א
המשלח הוא וכו'. מעילה י"ח ב' ועיי"ש בפ"ו כל הפרק חגיגה י' ב' כתובות צ"ח ב' נדרים נ"ד א' קדושין מ"ב ב' ותוספתא דמעילה פרק ב' ובתו"כ שם פרשה י"א יעו"ש היטב.
הלך ונתן להם כבד או שאמר תן להם כבד ונתן להם בשר. כצ"ל. וכ"ה במעילה כ' א' ובנדרים נ"ד שם.
מן החלון וכו'. מעילה כ"א א' קדושין נ' א' ועיין בתוס' גיטין ס"ה ב' ד"ה הא וכו' ותוס' ב"מ מ"ב ב' ד"ה מי אמר וכו' ועיין בתוספתא פ"ב דמעילה.
אלא מן וכו'. במשנה שם אע"פ שאמר בעה"ב לא היה בלבי אלא מזה והביא מזה ופי' שם התוס' כגון שהיו שם הרבה חלונות ואמר שלא היה בלבי על זה החלון שהבאת משם רק מחלון אחר יעו"ש והנה בזה רבותא יותר דאע"פ שאין דברים שבלבו סותרים מה שאמר מ"מ אינן דברים (עיין שבועות כ"ו ב') וכ"ש דין רבינו דסותר מה שבלבו את מה שבפיו דאינו כלום אבל מדברי רבינו אין מבואר כ"כ מש"כ התוס' והבן. ומרש"י שם משמע כדעת התוס' ויש לעיין בזה קצת.
חרש או וכו'. מעילה כ"א א'.
בעה"ב פטור. והתם איתא דהחנוני מעל והיינו לכשיוציא וכמש"כ התוס' כדלקמן סעיף ה' ועי' נדרים ל"ה א' ולקמן הלכה י"א.
לאורחים חתיכה וכו'. מעילה כ' א'.
והשליח פטור וכו'. וכ"כ בפי' המשניות לרבינו וכ"ה ברע"ב שם ובאמת צ"ע כי אי הוה מוסיף א"כ חייבים בעה"ב והשליח כי על מה שמוסיף זה לא הוי ברשות בעה"ב כדאיתא בכתובות צ"ח ב' ובהל' שליח ושותפות פ"א ה"ד דאיתא שם אי אמר ליה זבין ליתכא וזבין כירא דהוי מוסיף ולא הוי מכור רק ליתכא ועיין מש"כ מרן בשם ר"י קורקוס יעו"ש היטב ודחוק והנה בזבחים ל"ד א' משמע כרבינו דאם הוסיף על דבריו הוי כמו שעשה כמו שצוהו המשלחו יעו"ש אבל לא ידעתי האיך יפרנס רבינו הסוגיא דכאן ודכתובות ויותר נראה דגי' אחרת היתה לו מדכתב אבל אם אמר המשלח טלו שתים מדעתי וכו' ולא קאמר כלישנא דתלמודא דלפנינו דאמר טלו אחת מדעתו של בעה"ב ואחת מדעתי וכו' גם לישנא דתלמודא דקאמר מהו דתימא עקר שליח משליחותו וכו' והיכי ס"ד לומר כן דהא אמר בהדיא טלו אחת מדעת בעה"ב. ואי לא מסתפינא אמינא דה"ג רבינו ש"מ מוסיף על שליחותו לא הוי שליח אמר רב ששת דאמר שליח טלו שתים מדעתי מהו דתימא עקר וכו' אבל יש לעיין איך יפרנס הסוגיא דכתובות סוף דבר הענין נבוך וה' יאיר עיני.
שלש שלש וכו'. עיין בתוס' שם ד"ה ש"מ וכו' שכתב דמיירי שגם הם פירשו שנוטלים לדעתם יעו"ש אמנם בכתובות שם כתבו דאפי' לא פירשו שנוטלים מדעתם מ"מ מעלו יעו"ש ועיי"ש בשיטה מקובצת בכתובות שם. ועיין מל"מ מש"כ בשם תוס' דמעילה ודקדושין באם היה לטובת השליח מי מעל יעו"ש.