הר המוריה על משנה תורה, הלכות מעילה· רבי מאיר יונה ברנצקי
פרק ה · הלכה יד
שבלו מועלין וכו'. קדושין נ"ד א' ואף ששם אליבא דר' מאיר ומשמע לכאורה דחכמים פליגי עליו מ"מ כיון שלא מצינו בהדיא מי שחולק עליו פסק הלכה כוותיה ועיין במל"מ מש"כ בזה ועיין בס' שעה"מ.
וניתנו ליהנות וכו'. ואף שזה אליבא דר"מ ומשמע דלר"י מועלין מ"מ דוקא לרב הוא דמוקמינן כן אמנם למסקנא דר"מ ס"ל בשוגג אין מתחלל א"כ יש לומר דכו"ע ס"ל דאין מועלין מטעם שניתנו ליהנות בהן ועיין רש"י יומא ס' א' ועיין לקמן פ"ו הי"ג יעו"ש היטב דאין מועלין בשירי הלשכה ואף לפי מאי דקאמר הש"ס דלר"י מועלין בשירי הלשכה היינו לפי הס"ד אבל לפי המסקנא גם לר"י אין מועלין (ואף אם נימא דלר"י מועלים היינו מטעם דס"ל דלוקחין מהשיריים קרבנות עיי"ש בתוס' ד"ה מועלין וכו' מש"כ בשם הירושלמי ודוק) ועיין בספר המקנה מש"כ בזה וביתר אחרונים שם וע"ע שם בתוספות ד"ה בכתנות וכו' שכתב דכאן מיירי באותם שלא נתחנכו עדיין יעו"ש ועיי"ש בחי' רמב"ן וריטב"א יעו"ש היטב ועי' לעיל פ"ח מהל' כלי המקדש ה"ה ומש"כ שם יעו"ש היטב) ויש כאן אריכות דברים בזה ועיין במפרשים שם ולא רציתי להאריך עוד בזה.