הר המוריה על משנה תורה, הלכות מעילה· רבי מאיר יונה ברנצקי
פרק ד · הלכה ט
בנדרים כיצד וכו'. נדרים ל"ה א' שבועות כ"ב א' ב' ועיי"ש בתוס' בנדרים ושבועות וביבמות פ"ח א' ד"ה אי קסבר וכו' שכתב דמיירי בקונם יעו"ש היטב ועיין לקמן הלכה י'.
ועיין במל"מ מה שנסתפק בזה אם אוסר הנאתו על חבירו אם יש בזה מעילה די"ל דדוקא בדבר מסוים יש בו מעילה יעו"ש ויש לפשוט לכאורה קצת מהא דפ"י דהל' נדרים הי"ב שכתב ואם הלכה לפני הפסח והרי היא מהנה אותה לפני הפסח הרי זה לוקה וכתב שם מרן דהיא ודאי לוקה יעוין שם והקשה שם הלח"מ והא שם לעיל בפ"ה ה"א כתב דשמעון אינו לוקה יעוין שם ומתוך כך אפ"ל דמה שכתב דשמעון אינו לוקה הרי דוקא בבל יחל אינו לוקה אבל משום מעילה אה"נ דלוקה ומרן כוונתו משום מעילה ועיי"ש בלח"מ פ"ה וא"כ אף דאסר הנאתה עליו מ"מ יש בה משום מעילה ומינה היכא דבזדון עבר עליה חייב משום בל יחל ומשום מעילה ונפשט ג"כ ספיקא קמייתא דהמל"מ יעו"ש היטב שנסתפק אם אסר על עצמו פירות חבירו יעו"ש היטב וצ"ע בזה.
של הפקר וכו'. בנדרים ל"ד ב'.