הר המוריה על משנה תורה, הלכות מעילה· רבי מאיר יונה ברנצקי
פרק ג · הלכה יא
ק"ק שנטמא וכו'. מעילה י' א' מבואר דמפרש בנהנה קודם זריקה וכן פרש"י התם אבל התוס' בד"ה הכל מודים וכו' פירשו דמיירי שנטמא קודם זריקה והוא נהנה אחר זריקה יעו"ש היטב דהוכיחו מהא דשם ו' ב' דפליגי ר' אליעזר ור' עקיבא לגבי יוצא יעו"ש היטב אמנם באמת לפי מה שהבאתי התוספתא דמנחות לעיל ס"ק כ"א מבואר שם דהכל מודים דנטמאו השיריים דהציץ מרצה עליו יעו"ש וא"כ מותר מטעם דהוי זריקה מעלייתא והוי כמו שעת היתר לכהנים ואילו הכא משמע דלכן לא מעל משום דלא חזי למידי ומאי קא מפסיד משמע דהטעם כיון דבלא"ה פסולי לא מיקרי קדשי ה' ולהתוס' צ"ל דאה"נ קאמר מאי קא מפסיד כיון דזרק כבר א"כ הרי הורצה והוי כשאר קדשי קדשים שיש בהם היתר לכהנים (ועיין בהתחלת דבריהם יעו"ש) ודחוק קצת. ולדברי רש"י ורבינו יש לומר דהתם ביצאו מקצת האימורים שהדם נזרק כהלכתו א"כ יש בו מעילה קודם זריקה כשאר קדשי קדשים קודם זריקה משא"כ הכא דמיירי בנטמא כל הבשר דאז הוי קדשים פסולים ואין הדם נזרק עליהם לכן לא מיקרו קדשי ה' ועיין לעיל פ"א מהל' פסולי המוקדשין הלכה ל"א יעו"ש היטב ומ"מ צ"ע בזה דהו"ל למעול מד"ס כמו קדשים שמתו לעיל הלכה א'.
אע"פ שהעלן וכו'. שם בש"ס משמע דווקא משהעלן לראש המזבח דפטור מטעם דנעשה מצותו משא"כ אם נהנה קודם שהעלה לראש המזבח דחייב ומיירי לאחר זריקה ועיין לעיל פ"ב ה"א יעו"ש וא"כ זה שכתב רבינו אע"פ שהעלן לראש המזבח דמשמע דזהו רבותא וכ"ש אם לא העלן לראש המזבח דלא מעל צ"ע. ואם נימא דמיירי שנהנה מהם קודם זריקה וקמ"ל אע"פ שהעלן לראש המזבח אע"פ שקלטן המזבח מ"מ לא מעל חדא דלישנא דש"ס לא משמע כן דמשמע דהטעם משום שכבר נעשה מצותו ועוד דהא כבר כתב זה בפ"ב ה"א וצ"ע.