אור ברסלב

הר המוריה על משנה תורה, הלכות מעילה· רבי מאיר יונה ברנצקי

פרק ג · הלכה ט

הלכה ח

קומץ שיצא וכו'. דהוי כמו דם שיצא לחוץ דלעיל הלכה א' וכ"ה בתוספתא דמנחות פ"ד.

לן וחזר וכו'. דהוי כמו דם שלן קודם זריקה דלעיל הלכה א' ועיין בתוספתא שם.
ואמרתי להעתיק לשון התוספתא בשלמות ואנתחנה לבתרים לאותיות כל דין ודין בפ"ע.
(א) קמץ בשתיקה ויצא הקומץ חוץ לקלעים וקטרן בשתיקה ה"ז כמות שהיה מועלין בשירים ואין חייבין עליהן משום נותר ומשום טמא.
(ב) נטמא הקומץ וקטרו בשתיקה אין מועלין בשירים אבל חייבין עליהן משום נותר ומשום טמא שהציץ מרצה על הטמא ואין הציץ מרצה לא על הלן ולא על היוצא.
(ג) קמץ בשתיקה ויצאו שירים חוץ לקלעים והקטיר הקומץ בשתיקה ר' אליעזר אומר ה"ז כמו שהיה מועלין בשיריים ואין חייבין עליהן משום נותר ומשום טמא ר' עקיבא אומר הורצה הציץ על היוצא ואין (מועלין כצ"ל) בשיריים אבל חייבין עליהם משום נותר ומשום טמא.
(ד) נטמאו השיריים והקטיר את הקומץ בשתיקה הכל מודים שאין מועלין בהם אבל חייבין עליהן משום נותר ומשום טמא שהציץ מרצה על הטמא ואין מרצה לא על הלן ולא על היוצא.
(ה) קמץ בשתיקה ויצא קומץ חוץ לקלעים וקיטרו חוץ לזמנו או שקמצו חוץ לזמנו ויצא קומץ חוץ לקלעים וקטרו בשתיקה או שקימץ חוץ לזמנו ויצא חוץ לקלעים קיטרו חוץ לזמנו מועלין בשיריים ואין חייבין עליהם משום פיגול.
(ו) נטמא הקומץ וקיטרו חוץ לזמנו עדיין מועלין בשיריים וחייבין עליהן משום פגול שהציץ מרצה על הטמא ואין מרצה לא על הלן ולא על היוצא.
(ז) קמץ בשתיקה ויצא שיריים חוץ לקלעים והקטיר את הקומץ חוץ לזמנו או שקמץ חוץ לזמנו ויצאו שיריים חוץ לקלעים והקטיר את הקומץ חוץ לזמנו ר' אליעזר אומר ה"ז כמות שהיה מועלין בשיריים ואין חייבין עליהן משום פגול ר' עקיבא אומר הורצה הציץ על היוצא עדיין מועלין בשיריים וחייבין עליהן משום פגול.
(ח) נטמאו השיריים והקטיר את הקומץ חוץ לזמנו הכל מודים שעדיין מועלין בשיריים וחייבין עליהן משום פגול שהציץ מרצה על הטמא ואינו מרצה לא על הלן ולא על היוצא.
(ט) שתי הלחם שיצאו חוץ לקלעים ונזרק דמן של כבשים חוץ לזמנו ר' אליעזר אומר אין חייבין על לחם זה משום פיגול עכ"ל התוספתא (וכ"ה בתוספתא זבחים פ"ד לענין קרבנות יעו"ש).
ועכשיו אתחיל לפרש מש"כ בסימן א' הוא פשוט לפי שהקומץ הוא כדם שהקמיצה הוא כשחיטה כמש"כ לעיל פי"א מהל' מעשה הקרבנות ה"ד יעו"ש וביצא הדם כו"ע מודו דאין הציץ מרצה לכן אין הקטרה כדין לכן לא יצא מידי מעילה ואין חייבין עליהן משום נותר וטמא דאין חייבין עליהן משום נותר וטמא רק עד שיקרבו מתיריו עיין לעיל פי"ח מהל' פסולי המוקדשין הט"ז והי"ט יעו"ש היטב וכאן לא קרבו מתיריו מיקרי שההקטרה היתה פסולה.
ובדין ב' שנטמא הקומץ והציץ מרצה על טומאתו ומיקרי קרבו מתיריו לכן אין בו מעילה לפי שההקטרה כדין היה והו"ל שעת היתר לכהנים אבל חייבין עליו משום נותר וטמא דזה מיקרי קרבו מתיריו בהכשר ועיין במנחות כ"ה א' ב' (ובתו"כ צו פרשה ט') ופשוט.
ובדין ג' שיצאו השירים בהא פליגי דלר' אליעזר דאמר דאין זריקה מועלת ליוצא הוי כאילו לא קרבו מתיריו לכן מועלים בהם ואין חייבין משום נותר וטמא אבל לר' עקיבא דזריקה מועלת ליוצא הוי זריקה מעלייתא ולכן אין מועלין בשירים וחייבין משום נותר וטמא ומיירי הכא ביצאו מקצת השירים וכנ"ל בהלכה א'. ובדין ד' בנטמאו השיריים וס"ל דציץ מרצה על אכילות כדאיתא במנחות שם כ"ה ב' והו"ל כאילו נטמא הקומץ המבואר בדין ב' (ויש לעיין קצת הא מבואר בפסחים ע"ז א' דליכא תנא דס"ל דציץ מרצה על אכילות רק ר"א יעו"ש והא מבואר הכא דר"ע נמי ס"ל כן אמנם עיין מש"כ לעיל פי"ב מהל' פסולי המוקדשין הי"ד דר"ע כיון דס"ל דמועלת ליוצא כ"ש דמועלת לטומאה יעו"ש ומכאן ראיה ברורה לפ"ז והבן).
ובדין ה' דיצא הקומץ חוץ לקלעים דבזה לכו"ע לא מרצה כמש"כ בדין א' גם ההקטרה היתה במחשבת פיגול או דהקמיצה היתה במחשבת פיגול ושוב יצא לחוץ והקטרה היתה ג"כ במחשבת פיגול דהוי כאן תרתי לריעותא מחשבת פיגול ויציאת הקומץ לכן לא יצא מידי מעילה לפי שלא היתה הקטרה כדינה ולא היה לו שעת היתר לכהנים וגם אין חייבין משום פגול לפי שנתערב בה פסול אחר וכמו שנתבאר לעיל בפט"ז מהל' פסולי המוקדשין ה"א יעוין שם היטב וכ"ז פשוט.
ובדין ו' בנטמא הקומץ דבזה ודאי מועיל הזריקה כמבואר בדין ב' רק שההקטרה היה חוץ לזמנו מועלין בו לפי שס"ל כרב גידל דאין זריקת פיגול מוצאת מידי מעילה (עיין לעיל הלכה ג') וחייבין עליו משום פיגול לפי שקרבו כל מתיריו ואי משום טומאה לית לן בה.
ובדין ז' בקמץ בשתיקה ויצאו השיריים והקטיר הקומץ חוץ לזמנו דיש כאן תרתי לריעותא דהקטרה היה במחשבת פיגול והיה ג"כ יציאת אימורים או דהקמיצה היה חוץ לזמנו והזריקה היה בשתיקה דיש ג"כ תרתי לריעותא בקמיצה וביציאת השיריים או דבין הקמיצה ובין ההקטרה היה במחשבת פגול ובאמצע היה יציאת שיריים והנה לר' עקיבא דיציאת שיריים לא מעלה ולא מוריד וכמו שנתבאר בדין ג' א"כ אין כאן רק ריעותא חדא דנעשה במחשבת פגול ולכן ס"ל דמועלין בו דזריקת פגול אינה מוציאה ממעילה (כמו שנתבאר בדין ו') אבל חייב משום פגול דקרבו כל מתיריו במחשבת פיגול מיקרי והוי כאילו לא נתערב בו פסול אחר משא"כ לר' אליעזר דאין זריקה מועלת ליוצא א"כ נתערב בו פסול אחר דיציאה לכן ג"כ אין חייבין משום פגול (ולכו"ע אין חייבין משום נותר ומשום טומאה).
ובדין ח' בנטמאו השיריים וס"ל דציץ מרצה על אכילות (וכמו שנתבאר בדין ד') והוי כאילו לא נטמאו רק שהיה בו פסול שהקטיר חוץ לזמנו (וה"ה בקמץ חוץ לזמנו והקטיר בשתיקה או שקמץ והקטיר חוץ לזמנו וכמו שנתבאר בדין ז' רק שלא רצה להאריך ונשמע זה מדין הקודם) לכן כו"ע מודים שחייבים עליו משום פיגול דלא נתערב פסול אחר בזה אבל מועלין בו דזריקת פיגול אינה מוצאת מידי מעילה.
ובדין ט' הדבר פשוט כמו בדין ז' כי טעם אמר להן והדבר מובן מאיליו. והנה הארכתי בבאור התוספתא כי כמה הלכתא גברוותא איכא למישמע מינה חדא דהלכה דזריקת פיגול אינה מוציאה מידי מעילה. ומדין ז' מוכח דאפי' פיגל בשחיטה והזריקה היתה כתיקונה דמ"מ אין מועלת להוציא מידי מעילה ודלא כמו שמשני במעילה ג' ב' רק כמסקנא דהתם ז' א' דאם פיגל בשחיטה וזרק בשתיקה אינו מוציא מידי מעילה יעו"ש היטב ודוק. ועוד נשמע מינה כי בדם מודה ר"ע דאינו מועיל ליוצא וגם נתגלו דברי רבינו בסעיף זה והמפרש כתב דכללא הוא דס"ל דזריקת פיגול מוציאה מידי מעילה רק היכא שנתערב בו פסול אחר הוי זריקה פסולה ואינה מוציאה מידי מעילה ולא הוי פיגול יעו"ש ודבריו אין לו שחר וכמו שרמזתי עליו לעיל ה"ב ד"ה אין מועלין יעו"ש היטב ודוק היטב בכל מש"כ כי נכון הוא בעזר ה'.

יצאו השיריים וכו'. כבר נתבאר זה בעזר ה'. ועיין מרן שהקשה מהא דלעיל פ"ב ה"ז שכתב ואם נפסלו השיריים או שחסרו יעו"ש ובאמת בש"ס במנחות י"ב א' לא נזכר שם רק שחסרה ומטעם דדילמא זה גרוע מיוצא אבל יוצא לר"ע פשיטא לן דמוציא מידי מעילה וכן טומאה וכמש"כ לעיל פי"ב מהל' פסולי המוקדשין הי"ד וכן לעיל שם פט"ז הי"א לא העתיק רק חסרו השיריים ובאמת לא ידעתי מקור לדברי רבינו בפ"ח. אבל דלא לישווייה ט"ס צ"ל על כרחך דנפסלו לא מיירי בטומאה ויוצא רק דומה לחסר כמו התליעה הסולת שנתבאר פסולו לעיל פ"ו מהל' איסורי מזבח ה"א שנגעו בה מחמת פסול בע"מ כמו דאיתא שם ובהלכה ג' יעו"ש היטב וכדומה לזה ועוד צ"ע בזה ואולי י"ל שנפסלו היינו שיצאו כולם או נטמאו כולם (אבל הא בנטמאו כולם אין מקריבין קומץ עליהם וכן ביצאו כולם כמבואר לעיל פי"א מהל' פסולי המוקדשין ה"כ וצ"ע).
גם מש"כ בשם ר"י קורקוס דמיירי ביצאו מקצת השיריים והנה כן כתבתי לעיל בהלכה ט' בתוספתא בדין ג' ונתתי שמחה בלבי שכוונתי לדעתו הגדולה.

תוכן העניינים

הר המוריה על משנה תורה, הלכות מעילה

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה