אור ברסלב

הר המוריה על משנה תורה, הלכות מעילה· רבי מאיר יונה ברנצקי

פרק א · הלכה י

הלכה ט

לתלוש את וכו'. בכורות כ"ד ב' ועיי"ש כ"ה א' דבלבד שלא יזיזנו ממקומו וכמש"כ המל"מ וגם צריך שיהיה בידו ולא בכלי דומיא דהתולש כדי לשחוט.

אסור בהנייה וכו'. שם כ"ו א' וכרבנן אליבא דר"י דאסרי אפי' בנשחט אח"כ יעו"ש דמסיק דהלכה כרבי יהודה ומש"כ רבינו אי שנשר מן הבהמה או מן הבכור והמעשר וכו' האי או מן הבכור וכו' נראה דט"ס הוא דהא הדין הזה הוא רק בבכור ומעשר אבל בשאר קדשים יתבאר הדין לפנינו לכן נ"ל דצ"ל מן הבהמה מן הבכור והמעשר וכו' ויש לעיין בזה.

הנושר מן וכו'. דוקא נושר מעצמו אבל תלש בידיו אסור מדפריך שם תולש מי איכא מאן דשרי אלא צמר שנתלש וכו' יעו"ש ודומיא דהכי שרי התם בחטאת ואשם אבל בתולש גם בחטאת ואשם אסור והא דאסור בבכור ומעשר אפי' בנשר מעצמו ג"כ מטעם זה ועוד דבמשנה שם ושם בברייתא פליגי בנשר מעצמו ואפ"ה אסרי רבנן.

מכל הקדשים וכו'. דלא מיבעיא ליה התם רק בעולה תמימה משמע אבל בבע"מ וודאי שרי דבע"מ קיל טפי מתם דבתם בבכור מודה עקביא דאסור ובבע"מ פליג ומדחזינן דהש"ס בעי התם בנתלש בתמימה דוקא אבל בבע"מ גם בעולה שרי ומינה דבחטאת ואשם גם בתמימים שרי כשנפלו מאליהם אבל בבכור ומעשר אסרי רבנן בהדיא בברייתא אפי' נשר מאליו מבכור בע"מ וזהו כוונת ר"י קורקוס שבמרן (אף שלשונו מגומגם קצת יעו"ש) אבל מרש"י התם כ"ו א' בד"ה התולש צמר וכו' משמע דבע"מ חמיר טפי ובודאי דפסול בעולה (ואולי אפשר ג"כ בחטאת ואשם) ומשום דאי שרית ליה אתי לשהויי אבל בתמימים דחזי לכפרה איבעיא ליה די"ל דלא אתי לשהויי וכמש"כ הצ"ק שם ולכאורה יש ראיה לדבריו ממאי דאיתא שם ע"ב טעמא דתולש הא נתלש שרי וכו' ועיין צ"ק שם שכתב וז"ל אין לדקדק דהא אליבא דרבנן קא בעי כמו שפי' רש"י לעיל ולרבנן אפי' נשר אסור וכ"ש נתלש ויש ליישב דוקא בע"מ ס"ד דאסרי רבנן אפי' נשר אבל נתלש כשהיה תם מתירין דלא חיישינן דילמא אתי למישהא עכ"ל ואפשר דרבינו ס"ל דלא מצינו לרבנן דאסרי בנשר רק בבכור בע"מ אבל בעולה לא שמענו להם לכן פשיט מהא דבכור תם דכו"ע מודו בזה ואפי' עקביא וס"ל דבתמימים שוו רבנן ועקביא דדוקא בתולש אסור ולא בנתלש מאליו ובתמימים שוה בכור לעולה דע"כ ליכא נפק"מ בין שאר דברים לבכור רק בבע"מ ולא בתמימים ואע"ג דלדידן בחטאת ואשם שרי אפי' בתולש ובתם דוקא חטאת ואשם שאני אבל עולה אי נימא דמשהי ליה שוה לבכור ואליבא דעקביא דמשוה בכור לעולה דבתמים אסור ובע"מ שרי והנה בתם בכור שוה לעולה תמימה דהכל חד טעמא הוא ולכן פשט שפיר דכמו בבכור תם שרי בנתלש מאליו ה"נ בעולה ואף לפי האמת אסור בבכור תם בנתלש מאליו היינו משום דאפי' בבע"מ נמי אסרי רבנן והלכה כוותייהו ולא עדיף תם מבע"מ משא"כ בעולה דבע"מ שרי לכן לא אסרו רק בתולש בידים אבל לא בנתלש מאליו והבן היטב ומ"מ צ"ע בזה.

תוכן העניינים

הר המוריה על משנה תורה, הלכות מעילה

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה