הר המוריה על משנה תורה, הלכות מחוסרי כפרה· רבי מאיר יונה ברנצקי
פרק ג
הלכה א
וכשיפסוק הזיבות וכו'. שבת י"א ב' מגילה ח' א' נדה ל"ז א' ס"ח ב' ובזבים פרק א' ובתוספתא שם ובתו"כ מצורע פ"ה ועוד בדוכתי טובי עצמו מספר.
וטובל בשביעי וכו'. שבת קכ"א א' פסחים צ' ב' יומא ו' ב' פ"ח א'.
ובשמיני מביא וכו'. עיין לעיל פ"א ה"ד יעו"ש.
ראייה של וכו'. נדה ל"ז א' ועי' כריתות ח' א' ופ"א דזבים מ"ב ובתו"כ מצורע פ"ט.
הלכה ב
שראה קרי וכו'. בכל המקומות הנ"ל מבואר כן.
הלכה ג
שבדק בראשון וכו'. נדה ס"ח ב' תו"כ מצורע פ"ה.
ביום הטומאה וכו'. שם ס"ט א' מימרא דרב ירמיה בר אבא אמר רב.
או בשמיני וכו'. עי' מרן ולח"מ מש"כ בזה ועיין טור ושו"ע יו"ד סי' קצ"ו הלכה ד' יעו"ש.
הלכה ד
שהיא סותרת וכו'. כריתות ח' א'.
שתי ראיות וכו'. שם בש"ס.
מחוסר זמן וכו'. שם בכריתות ובחגיגה ט' ב' ופסק כחזקיה דרביה דר' יוחנן הוה וכבר כתבנו לעיל פ"ו מהל' בכורות בדעת רבינו בכל מקום דלילה הוי מחוסר זמן (ועי' לעיל פ"ג מהל' פסולי המוקדשין הכ"א שם מבואר דלילה אין מחוסר זמן ואולי דוקא לענין ליפסל וצ"ע).
מיולדת שהפילה וכו'. עיין לעיל פ"א ה"ח והטעם משום דכתיב או לבת וכדאיתא בכריתות ח' א' ותו"כ תזריע פ"ג יעו"ש.
הלכה ה
בליל שמיני וכו'. מימרא דרבי יוחנן חגיגה ט' ב' וכריתות ח' א' (ודע דהא דאיתא בחגיגה כאתקפתא דרב שישא בריה דרב אידי יעו"ש ומשמע התם דרב שישא בריה דרב אידי אתקיף לה אדרבי יוחנן ובכריתות שם משמע איפכא דרב יוסף אקשי עלה דר"י פשיטא דמאי קמ"ל ועלה אתי רב ששת בריה דרב אידי לתרץ דשפיר איצטריך ר"י להשמיענו יעו"ש היטב).
הלכה ו
קטן בן וכו'. ערכין ג' א' חולין נ"א א' נדה ל"ב ב' מ"ג ב' מ"ד א' ובפ"א דזבים מ"א ובתו"כ מצורע ענין זבים פ"א.
והגרים וכו'. שם בזבים פ"ב מ"א ועיין לעיל סימן קל"ג סעיף ד' ומה דאיתא בתוספתא פ"ב דזבים הכותים והגר והתושב אינן מטמאים בזיבה ע"כ ט"ס הוא וצ"ל והגר תושב ועיי"ש בתו"כ פרשה א'.
והעבדים. שם במשנה ובתו"כ.
וחרש ושוטה. שם במשנה ומש"כ ויראה לי שמביאין עליהן כפרה רכו' עיין לעיל פ"א ה"ה וכן מבואר בהדיא בנדרים ל"ה ב' דמביא אדם קרבן על אשתו שוטה.
סריס אדם כו'. שם במשנה.
הלכה ז
הטומטום והאנדרוגינוס וכו'. נדה כ"ח א' ובמשנה דזבים שם ובתוספתא דזבים פ"ב.
היה מונה וכו'. שם בתוספתא והטעם פשוט (ולישנא דמרן מגומגם קצת).