הר המוריה על משנה תורה, הלכות כלי המקדש והעובדין בו· רבי מאיר יונה ברנצקי
פרק ט · הלכה ט
באריג וכו'. ואצל הכתפות כתב ותופר עליו שתי כתפות דהכי מבואר בכתוב דאצל החשב כתיב וחשב אפודתו אשר עליו כמעשהו ממנו יהי' ואצל הכתפות כתב שתי כתפות חוברות יהיו לו אל שני קצותיו וחובר והיינו ע"י מחט וכפירש"י שם ומשמע עוד מדברי רבינו שהכתפות לא היו מחמש מינין שהאפוד נעשה מהן וכ"מ בתורה ולא פורש ממה נעשו הכתפות וצ"ע.
משוקע בבית וכו'. עיין לעיל הלכה ו' יעו"ש.
יהוסף וכו'. עיין מר"ן שהקשה על זה הא בש"ס סוטה ל"ו ב' איתותבה דעה זו יעו"ש ולפענ"ד כי לפני רבינו היתה גירסת הילקוט תצוה רמז שע"ט וז"ל הני חמשים אותיות נכי נכי חדא הוויין אמר ר' יצחק יוסף הוסיפו לו אות אחת שנאמר עדות ביהוסף שמו רנב"י אמר כתולדותם בכל התורה בנימן חסר והכא בנימין שלם ואביו קרא לו בנימין עכ"ל ולפי"ז ליכא כאן תיובתא וע"ע בירושלמי פ"ז דסוטה וז"ל והלא אינן אלא ארבעים ותשעה אמר ר' יוחנן בנימין דתולדותם מלא א"ר יהודא בר זבידא יהוסף מלא עדות ביהוסף שמו והלא אינן אלא עשרים ושלשה מכאן ועשרים ושבעה מכן א"ר יוחנן בנימן הוה חצוי בן מכן ימן מכאן עכ"ל ולכאורה מסוף דברי הירושלמי מוכח שר' יוחנן ס"ל דיהוסף היה מלא ובנימן היה חסר ושלא כדבריו הראשונים ודוחק לומר דאליבא מ"ד דכשם שהיו חלוקים בהר גריזים ובהר עיבל אזי היה יוסף מלא ובנימין חסר ולאידך מ"ד היה איפכא דא"כ מי דחקו בכך הו"ל לומר דבנימין היה חלוק כך בני מכאן מין מכאן לכן נ"ל שצ"ל איפכא ר' יוחנן אמר יהוסף מלא ור"י ב"ז אמר בנימין דתולדותם מלא ופסק רבינו כר"י ולענין קושיית הש"ס דכתולדותם בעינן י"ל דלק"מ דכתולדותם לא קאי על שמותם רק על סדר שנולדו ולפי דעת הת"ק ופשיטא דלק"מ ואי דלת"ק באבן הראשונה היה יהודה קודם לק"מ דכבר תירץ השנית כתולדותם ולא הראשונה כתולדותם. ואי כרחב"ג ג"כ לק"מ דאף דמפרש כתולדותם דקאי כל השמות יעו"ש הא לא אתי אלא למעוטי רק שמות שקרא להם משה אבל שם יהוסף לא מיעט בזה וכן ראיתי למראה הפנים שם. ועיין כאן במר"ן ודו"ק היטיב. ובפרט אם נאמר דגם לר' חנינא בן גמליאל הא דמקפידין על השמות כתולדותם אינו אלא באבן השנית ולרבינו היה כתוב שם יהוסף על אבן הראשונה. פשיטא דלק"מ.
והנה דברי רבינו אינם עולים לא כפי דעת הת"ק ולא כדעת ר' חנינא בן גמליאל וכמו שהקשה מרן דלת"ק היה כתוב באחת יהודה ראובן שמעון לוי דן נפתלי ובשניה כתוב גד אשר יששכר זבולן יוסף בנימין ולדעת רחב"ג היה כתוב על האחת ראובן שמעון לוי יהודה יששכר זבולן ובשניה היה כתוב יוסף דן נפתלי גד אשר בנימין יעו"ש ברש"י והנה מרן כתב דרבינו מפרש דברי רחב"ג דהיה כתוב בני לאה אחד ע"ז ואחד ע"ז וכן בני רחל היו כתוב אחד על זה ואחד ע"ז ובני השפחות היו באמצע בין בני לאה ובין בני רחל יעו"ש והטעם שפי' כן בדברי רחב"ג נראה לענ"ד פשוט דלדברי רש"י א"כ היה באחת כ"ח אותיות ובאבן השנית כ"ב וס"ל לרבינו דאף רחב"ג מודה דבעינן כ"ה על זה וכ"ה על זה ומשו"ה היפך נמי וכתב נפתלי על האבן הראשונה ודן על השניה והא דן קודם לנפתלי בלידה ועל כרחך הוא מטעם זה כי היכי דיהיה על כל אבן כ"ה אותיות. ובאמת אין לשון הש"ס סובלתו לפי' רבינו מדקאמר בני לאה כסדרן בני רחל אחד מכאן ואחד מכאן וכו' ומשמע דכסדרן של בני לאה לא היה כמו בני רחל אם לא שנאמר דרבינו גורס ובני רחל וה"ק דבני רחל נמי כסידרן ושוב מפרש דהאי כסדרן אינו זה אחר זה אלא אחד מכאן ואחד מכאן והאי אחד מכאן ואחד מכאן קאי על כולהו. וע"ע בירושלמי סוטה שם יעו"ש (ושוב מצאתי אריכות דברים בזה בפתיחה לס' כנסת יחזקאל ובס' אור החיים על תורה יעו"ש ודבריהם דחוקים יעו"ש היטיב).