הר המוריה על משנה תורה, הלכות כלי המקדש והעובדין בו· רבי מאיר יונה ברנצקי
פרק ט · הלכה ד
שזור שמנה וכו'. עי' פ"ח הי"ד.
שלא פתחו וכו'. עיין זבחים פ"ח ב'.
זוגים וכו'. בזבחים שם ובויקרא רבה אחרי מות פכ"א יעו"ש ודע כי נחלקו בזה רש"י והרמב"ן בחומש כי לדעת רש"י היו הפעמונים תלוים בין הרמונים שבין שני רמונים היה פעמון אמנם לדעת הרמב"ן היו הפעמונים נתונים בתוך הרמונים ממש והרמון מקיפו מבחוץ יעו"ש היטיב והנה לשון הש"ס שלפנינו (שם בזבחים) ומביא שבעים ושנים זגין שבהן שבעים ושנים עינבלין ותולה בהן שלשים וששה בצד זה וכו' ומלשון זה משמע כדעת הרמב"ן שהיו תלוים הפעמונים בתוך הרמונים אמנם מלשון רש"י בד"ה עינבלים וכו' משמע שהיתה גירסא שלו ותולה בו וכו' ומלשון זה משמע דהיו תלוים הפעמונים על המעיל גופיה יעו"ש ולא ירדתי לסוף דעת מר"ן שהביא גי' הש"ס שלפנינו ותולה בהן וכו' ושוב כתב דלישנא דברייתא משמע כרש"י מדנקט לישנא דתולה בו יעו"ש אם לא כי ט"ס הוא והוא גורס ותולה בו וכו' ודע שאני תמה למה נתנו מספר על הפעמונים ולא על הרמונים כיון דהכל חדא. ולפי שיטת רש"י לא ידעתי למה נקטה התורה בלשון דעיקר הם הרמונים ופעמונים הם בתוך הרמונים דילמא איפכא דהרמונים בתוך הפעמונים דמאן מפיס ואולי לכן הקדימה הרמונים כיון שהם משלש מינים משא"כ הפעמונים הן ממין אחד. ושוב קאמר פעמון ורמון וכו' הקדים הפעמון לרמון להורות דהכל אחד וכשם שכל פעמון תלוי בין שני רמונים ה"נ כל רמון תלוי בין שני פעמונים ועיי"ש בויקרא רבה כי מספר הרמונים שוה למספר הפעמונים (ובס' הדרת זקנים מבואר כרש"י).
נקרא פעמון וכו'. זה פשוט שם ובהרבה מקומות בש"ס (ועי' נזיר ל"ד ב' שבת נ"ח ב') רבו מלספר.