אור ברסלב

הר המוריה על משנה תורה, הלכות כלי המקדש והעובדין בו· רבי מאיר יונה ברנצקי

פרק ח · הלכה א

פרק ח

בגדי כהן וכו'. כ"ז מבואר בתורה ושנוי במשנה יומא ע"א ב' ובסנהדרין מ"ט ב' ופשוט הדבר בכמה מקומות.

וחוטן כפול וכו'. שם ביומא. דברים שנאמרו בו שש חוטן כפול ששה ועיין לקמן הלכה י"ד.

רקום וכו'. פסק כרבי דס"ל הכי ביומא י"ב ב' דהלכה כרבי מחבירו וכמש"כ מרן ועיין בתוס' ערכין ט"ו ב' בד"ה ואבנט וכו' יעו"ש ועי' לעיל פ"ג מהל' בית הבחירה הי"ב יעו"ש היטיב אמנם לדעתי הטעם דפסק כאן כרבי משום דסוגיא דמנחות מ"ג א' ודערכין ג' ב' דכהנים הותרו בכלאים אתי כרבי דהאבנט של כהנים הדיוטים היו דכלאים יעו"ש היטיב ודו"ק וע"ע יומא ס"ט א' ותמיד כ"ז א' מדשקלו וטרו אמוראי אליביה דהאי מ"ד משמע דהלכה כוותיה וע"ע חולין קל"ח א' וע"ע בתוספתא ספ"ה דכלאים והובא בתוס' מנחות מ"א א' יעו"ש אתי ג"כ כרבי יעו"ש היטיב ודו"ק וע"ע שבת כ"א א' ולשיטת רבינו על כרחך מיירי התם באבנטי כהנים הדיוטים כמבואר לקמן בהלכה ו' ודו"ק (וע"ע בירושלמי פ"ז דיומא דהובא שם ג"כ מחלוקת הזאת) אבל אין לומר מטעם דרבי פליג על ר' דוסא דס"ל לר' דוסא דילבש אתי להכשיר בגדי כה"ג של יוה"כ לכהן הדיוט על כל ימות השנה וא"כ לר' דוסא ל"צ להרמת הדשן רק שני בגדים מכנסים וכתונת ואנן קי"ל כר' יהודה דבעינן גם מצנפת ואבנט משום דר' יוחנן ס"ל הכי וכמש"כ שם כ"ג ב' דאי מזה לא איריא דהא מסקינן התם כ"ד א' דגם ר' דוסא ס"ל דבעי ארבעה בגדים והוא ס"ל דל"צ קרא לרבויי ועל כרחך ממקומו הוא מוכרח דהא רבי גופי' לא ס"ל כר' יהודה בהא וס"ל דילבש אתי לרבות השחקים יעו"ש היטיב (ועיין לקמן הלכה ה') והבן. והנה יש לעיין קצת דהא ביומא י"ב א' איתא וז"ל פשיטא אירע בו פסול קודם תמיד של שחר מחנכין אותו בתמיד של שחר אלא אירע בו פסול אחר תמיד של שחר במה מחנכין אותו אמר ר' אדא בר אהבה באבנט הניחא למ"ד אבנטו של כה"ג זה הוא אבנטו של כהן הדיוט אלא למ"ד אבנטו של כה"ג לא זה הוא אבנטו של כהן הדיוט מאי איכא למימר אמר אביי לובש שמנה ומהפך בצינורא וכו' ורב פפא אמר עבודתו מחנכתו יעו"ש היטיב וכיון דרבינו ס"ל דכהן היה לובש אבנט של כלאים בכל השנה א"כ פשיטא דזהו חינוכו במה שהוא לובש היום אבנט של בד לבד א"כ למה כתב רבינו לקמן פ"א מהל' עבודת יוהכ"פ ה"ג דעבודתו מחנכתו תיפוק ליה דנתחנך באבנט. והיה נ"ל ליישב קצת משום דרבינו לשיטתו שכתב לקמן הלכה י"ב דאסור לכהן הדיוט ללבוש האבנט של כלאים שלא בשעת עבודה ומאי דאיתא שם בגמרא יומא י"ב ב' לא נחלקו אלא באבנטו של כהן הדיוט בין בשאר ימות השנה בין ביוה"כ יעו"ש בתוס' ישנים דקאי על הכהן התורם את המזבח יעו"ש היטיב וא"כ פשיטא דכהנים הדיוטים לבשו אבנט של בוץ ביוה"כ דכל עבודת היום אינה כשרה אלא בכה"ג ובלא אבנט פשיטא דלא היו הולכים משום הכון וכדאיתא בשבת ט' ב' ולכן אין זה חינוך והמקשה מקשה אפי' תימא דמותרין היו להלוך באבנט של כלאים וכדאיתא בתוספתא פ"ה דכלאים שהובא בתוס' מנחות מ"א א' ולכן הקשה הניחא למ"ד וכו' שוב ראיתי בלח"מ שם שהקשה קושיא זו יעו"ש מש"כ בזה ועוד אי"ה נדבר מזה לפנינו. ועיין בהלכה י'.

תוכן העניינים

הר המוריה על משנה תורה, הלכות כלי המקדש והעובדין בו

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה