אור ברסלב

הר המוריה על משנה תורה, הלכות כלי המקדש והעובדין בו· רבי מאיר יונה ברנצקי

פרק ו · הלכה י

הלכה ט

אסור באותו וכו'. ודבר זה מנהג. עי' משנה למלך שהאריך להוכיח דלאו מחמת העצים בלבד נאסרו בעשיית מלאכה רק מחמת הקרבנות שהקריבו באותן הימים ולא משמע כן בפ"ה דמגילת תענית וז"ל בט"ו באב זמן אעי כהניא דלא למיספד מפני שבעלי גלות הראשונה לא היו מביאין בו קרבן עצים אמרו חכמים למחר כשיעלו הגליות אף הם יהיו צריכים להביא התקינו להם חכמים את יום ט"ו באב שיהיו מביאין בו קרבן עצים וכל מי שהוא מעלה קרבן למקדש אפי' עצים פטור מאותו הספד של אותו היום ואצ"ל חטאות ואשמות נדרים ונדבות בכורות ומעשרות תודות ושלמים לכך הוא אומר כל איניש דאתי עלוהי אעין או בכורים עכ"ל ויותר מבואר בירושלמי פרק ד' דפסחים הלכה א' וז"ל כהא דתני להן כל איניש דיהוי עלוהי אעין ובכורין האומר הרי עלי עצים למזבח וגיזרין למערכה אסור בהספד ובתענית ובעשיית מלאכה עכ"ל אלמא אפי' בנודר ואומר הרי עלי ומש"כ רבינו אפי' יחיד שהתנדב אין כוונתו דווקא באומר הרי זו אלא אפי' בנודר ואומר הרי עלי כך הדין והא דנקט התנדב היינו שנדבה רוחו אותו לנדור עצים על המזבח.
ומש"כ רבינו דאין זה אלא מנהג ר"ל דאין מזה מחמת שום דררא דאיסורא רק מנהג וכמש"כ שם במגילת תענית ראה שהסכימו עליהם הרבים ועשו אותם יו"ט עכ"ל אבל עכשו הוא מתקנת חכמים שכבר תקנו בי"ד של עזרא ומיושב בזה קושיית המל"מ מה שהקשה מהך דעירובין מ"א א' יעו"ש היטיב ודו"ק.
גם מה שהניח בקושיא דאיך יעלה על הדעת דלאסור באכילה בע"פ משום הקרבת הקרבן הא אותו יום דהקרבת הקרבן אסור בהספד ותענית יעו"ש שתמה על הש"ס דפסחים ק"ח א' יעו"ש י"ל דיש לחלק בין דבר שהוא חובת הגוף וקבוע לו זמן דאסור לאכול ודומיא דהא דסי' תרנ"ב סעי' ב' יעו"ש. ויש לעיין בזה.
[והנכון בישוב קושיא זו דהא נהי דיום זה אסור בהספד ותענית אבל אין לומר דמחויב באכילה דהא אפילו ביו"ט אשכחן תנאי רפ"ב דביצה דס"ל או כולו לה' וכו' אלא על כרחך דעיקר הוא דיום זה הוא יום שמחה ואין זה עת ספוד. ואסור רק בתענית של צער כגון שמתענה על איזה צרה שלא תבא או תענית יאצ"ט וכדומה משא"כ תענית דר' ששת דלאו תענית של צער הוא רק כדי שלא יפשע בהקרבת קרבן זה ודאי אין איסור כלל. תדע דהא לר"א דס"ל דביו"ט אם ירצה מתענה האם נאמר דס"ל דיו"ט מותר בהספד ותענית זה ודאי אי אפשר אלא על כרחך דס"ל דדוקא תענית של צער אסור וכמ"ש אבל תענית שאינו של צער מותר א"כ ה"ה לדידן בימים אלו תענית כזה מותר (עי' טור או"ח סי' רפ"ח ובב"י שם. וגם תענית בכורים בע"פ יוכיח שמתענים כמבואר במס' סופרים אף דמבואר התם דאסור בהספד ותענית אע"כ כיון שאינו תענית של צער מותר. והמל"מ נדחק ליישב דתענית בכורים היא תקנה קדומה ולא הועיל בתרוצו לשיטת התוס' ר"פ מקום שנהגו דיום הקרבת קרבן מדאורייתא אסור במלאכה א"כ ה"ה הספד ותענית כמבואר בירושלמי דחד טעמא לכולהו אלא ודאי דתענית כזה מותר. מפי ידי"נ הרה"ג מו"ה צבי הלוי נ"י בלייווייס מווארשא ].
גם מה שהקשה וז"ל ולא ידעתי טעמו דר' טרפון שאסר יום טבוח בהספד מאיזה טעם הוא אי משום שמי שלא הקריב בחג מקריב ביום שלאחריו א"כ כל ששה ימים שלאחר החג יאסר בהספד וזו לא שמענו עכ"ל עי' בתשובות זכרון יוסף סי' י"ח מש"כ בזה ועי' פר"ח סי' תצ"ד יעו"ש.
ומש"כ וז"ל אך הדבר הוא דוחק גדול בעיני שר' טרפון שנה משנתו כב"ש עכ"ל עי' בספ"ק דיבמות דר"ט היה מתלמידי ב"ש יעו"ש.
והנה מצאתי להעיר במש"כ התוס' בר"ה י"ט ב' בד"ה מימות וכו' וז"ל ואין לומר דשבקיהו לתעניתייהו משום מחרת יו"ט ומשום כך המתינו בו עד כ"ד דמאז לא היו נוהגין בו עכ"ל כאשר הובא במל"מ ותמוה דבירושלמי פ"ק דע"ז והובא בבאור הגר"א סי' תצ"ד באו"ח מבואר שם דהוה הטעם מחמת מחרת יו"ט יעו"ש היטיב וצ"ע.
גם מה שתמה המל"מ על רש"י בסוכה מ"ה ב' שכתב די"א דקאי על אסרו חג ותמה הא מותר להתענות באסרו חג יעו"ש י"ל דאה"נ דמותר להתענות אבל מי שאינו מתענה יש לו להרבות בסעודה וכן משמע בבאורי הגר"א לאו"ח בסי' תכ"ט ס"ק ז' יעו"ש היטיב וגם ביתר דברי המל"מ יש להקשות טובא ועי' בלבוש בסי' תצ"ד ומיושב קצת מה שתמה על המג"א יעו"ש היטיב ודו"ק.

תוכן העניינים

הר המוריה על משנה תורה, הלכות כלי המקדש והעובדין בו

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה