הר המוריה על משנה תורה, הלכות כלי המקדש והעובדין בו· רבי מאיר יונה ברנצקי
פרק ו · הלכה ח
בשחרית וכו'. שם במשנה איתא וז"ל כל יום שיש בו הלל אין מעמד בשחרית קרבן מוסף אין בנעילה קרבן עצים אין במנחה דברי ר' עקיבא אמר לו בן עזאי כך היה ר' יהושע שונה קרבן מוסף אין במנחה קרבן עצים אין בנעילה חזר ר"ע להיות שונה כבן עזאי עכ"ל והנה דעת רש"י ז"ל דלר"ע קרבן מוסף דוחה דנעילה וכ"ש דמנחה אבל קרבן עצים דוחה דמנחה ולא דנעילה אבל לר' יהושע דהלכה כוותיה דקרבן מוסף דחי דמנחה (וכ"ש דנעילה) אבל קרבן עצים לא דחי רק דנעילה ולא של מנחה יעו"ש היטיב כ"ח א' ובתוס' שם ד"ה מה הפרש וכו' וד"ה הללו וכו' אבל באמת אין הכרע מרש"י ותוס' דס"ל דקרבן מוסף דחי של נעילה וי"ל דווקא דמנחה דחי ולא של נעילה וקרבן עצים דחי דנעילה ולא דמנחה לפי שקרבן עצים מדרבנן אינו דוחה רק נעילה שהיא מדרבנן ולא מנחה וכדעת רבינו כאן וז"ל רבינו בפי' המשניות שם יום שיש בו הלל בלי מוסף הם ימים של חנוכה ולפי שהם מד"ס עשו להם חיזוק ודחו המעמד מתחלת היום עכ"ל מבואר מזה כי גורס בש"ס הללו ד"ת וא"צ חיזוק והללו ד"ס וצריכין חיזוק והיא הגי' שדחאה רש"י ז"ל ומ"מ לדינא לא נפק"מ בין רש"י ז"ל לרבינו ודלא כדעת הרע"ב ז"ל שבחר ג"כ בגי' זו ומטעם זה פי' דלר"י כיון דקרבן מוסף מד"ת וא"צ חיזוק לכן אינו דוחה רק דמנחה ולא דנעילה אבל קרבן עצים שהוא מד"ס וצריך חיזוק ולכן דוחה דמנחה ודנעילה יעו"ש (ואני תמה על בעל קרבן העדה שבפרישתו למשנה בחר בפי' הרע"ב ונטה מפי' רש"י ותוס' ורבינו).
ודע דבירושלמי (שהבאתי למעלה ה"ד ד"ה ובתפלה השניה) איתא וז"ל הא מוסף יש בו מתניתא דר"מ דר"מ אמר מתפללין וקורין אית תניי תני ומחליף ר' אחא בשם ר' יסא כמתניתין אר' סימון סוכרא דקיסא טרד א"ר מנא מפני סעודת ר"ח ר' לעזר על שם כל התדיר את חבירו קודם את חבירו קרייא מסייע לר' יוחנן ויהי ממחרת החודש השני אין תימר תרין ירחין הוון והא כתיב מדוע לא בא בן ישי גם תמול גם היום אל הלחם א"ר חייה בר בא ר' יוחנן מפקד לכנישתא דכופרא סבין מיעל עד דו איממא ואתון אמרין זמנו ועבורו עכ"ל ועי' קרבן העדה מה שכתב בזה ודחוק מאד. ולכאורה הייתי אומר דמאי דקאמר הא מוסף יש בו וכו' קאי אמתניתין דקאמר דיום שיש בו קרבן מוסף אין בו במנחה אבל מוסף יש בו ודלא כמסקנת הש"ס דידן דקאמר שם כ"ח ב' דמוסף וודאי דוחה וצ"ל מתניתא דר"מ דר"מ אמר מתפללין וקורין מתפללין וקורין. ור"ל דר"מ ס"ל אף ביום שיש בו קרבן מוסף מ"מ מתפללין מוסף וקורין ולאו היינו תוספתא שהבאתי למעלה רק היא ברייתא אחרת.
אבל יותר נ"ל כמש"כ למעלה בה"ד דזה קאי על התוספתא (וצ"ל דמיירי לאותם שהיו בעריהם דאותם שהיו בירושלים אדרבה ביום שהיה בו קרבן מוסף היו דוחין תפלת המוסף וכמש"כ בחי' לתענית במשנה שם בשם הריטב"א יעו"ש היטיב) והדר קאמר אית תניי תני ומחליף (ר"ל שהוא מחליף דברי ת"ק שהוא ר"ע לדברי ר' יהושע שלפנינו ור"י ס"ל כר"ע שלפנינו. וא"כ כשחזר ר"ע ופסק כר' יהושע א"כ הדין הוא דקרבן מוסף אין בו בנעילה וקרבן עצים אין במנחה וע"ז מסיים) ר' אחא בשם ר' יסא כמתניתין (א"כ הלכה דקרבן מוסף אין במנחה וקרבן עצים אין בנעילה) א"ר סימון סוכרא דקיסא טרד (ר"ל ר' סימון מקשה וכי אנשי מעמד שבירושלים שהיה כל מלאכתם לחטוב עצים וכמו שפירש"י במשנה וע"ז פריך וכי משא של עצים היתה טירדא גדולה כ"כ דבשביל זה יבטלו כלם ממעמדם ובשלמא בקרבן עצים אתי שפיר דלא היו בטלים רק אותו המשפחה לבד וכמש"כ בחי' שם במשנה בשם הריטב"א אבל בקרבן מוסף דכל המעמד שבירושלים פריך שפיר) א"ר מנא מפני סעודת ר"ח (ונ"ל להגיה ר' מנא א"ר יוחנן או ר' יוחנן בלחוד וה"ק דגם בר"ח היו מתענים כמבואר בריטב"א שם במשנה והיו צריכין לאכול סעודת ר"ח בלילה וטרדתה מרובה לכן מפני זה בטלו את המעמד דמנחה למר או דנעילה למר כי סעודת ר"ח מצוה להרבות בה כמבואר באו"ח סי' תי"ט (ומקורו מירושלמי דמגילה) אבל לכאורה קשה דא"כ אימת אכלו בלילה והא בלילה לא הוי ר"ח וא"כ אין טירדא כ"כ מחמת סעודה זו אלא ודאי דס"ל לר"י דשני ימים הוי ר"ח אף בזמן המקדש וא"כ גם בלילה הוי ר"ח וע"ז מסיק וקאמר) קרייא מסייע לר' יוחנן ויהי ממחרת החודש השני אין תימר תרין ירחין הוון והא כתיב מדוע לא בא בן ישי גם תמול גם היום אל הלחם (ומוכח מכאן דהוו שני ימים ר"ח ובשניהם היו מרבין בסעודה לכן גם בלילה שביניהם מצוה להרבות בסעודה).
א"ר חייה בר בא א"ר יוחנן מפקד לכנישתא דכופרא סבין וכו' (ועי' בר"ה פ"ד ה"ד יעו"ש) והוא לראיה דיש שני ימים ר"ח (ועי' מה שפי' הקרבן העדה בזה כאן ובר"ה ובשניהם דחוק מאד ונ"ל יותר על פי מאי דאיתא בש"ס דידן בסנהדרין ע' ב' דכשמעברים החדש עולין לעבר ביום טרם צאת הכוכבים ודווקא בליל עבורו יעו"ש היטיב ור' יוחנן ס"ל דנכנסין בשני הלילות ונכנסין בשעה שהוא יום וזה שאמר סבין (או סכין) מיעל עד דו איממא ואתון אמרין זמנו ועבורו כן נראה לענ"ד בזה) ונ"ל להגיה דדברי ר' לעזר צריך להיות קודם מימרא דר' סימון וקאמר על שם כל התדיר את חבירו קודם. וקאי על הא דמתניתין דס"ל דקרבן מוסף דחי דמנחה וכ"ש דנעילה וכמש"כ למעלה לדעת רש"י ותוס' וקרבן עצים דוחה של נעילה ולא של מנחה וקאמר הטעם דלכן של מנחה עדיף מנעילה משום דתדיר קודם ומנחה הוא תדיר לגבי נעילה. א"נ בא ליתן טעם על קרבן עצים שדוחה דנעילה ולא דמנחה וקאמר לפי שקרבן עצים היה אחר תמיד של בין הערבים דתדיר קודם והיה התמיד נקרב קודם קרבן העצים (וס"ל דלא היה בא קרבן נדבה עם העצים רק העצים גופייהו היה הקרבן) ולכן בזמן מנחה לא היה הקרבן עצים רק אח"כ בשעת נעילה ואי משום דעליה השלם לק"מ עיין יומא תוס' כ"ט א' ופסחים נ"ט א' ועוד דוכתי טובי (והארכתי בזה בריש סי' נ"ד יעו"ש היטיב) ועוד י"ל שבא ליתן טעם למה קרבן מוסף יש בו כח לדחות דמנחה ובקרבן עצים אין בו כח לדחות של מנחה ע"ז אמר הטעם משום דקרבן מוסף שהוא תדיר יותר משל קרבן עצים קודם הוא ויש בו כח יותר. ועוד יש לפרש הך מימרא דר' סימון סוכרא דקיסא וכו' בניחותא ומפרש הטעם למה יום שיש בו קרבן מוסף דוחה את של מנחה וקאמר הטעם משום דסוכרא דקיסא טרד ור' מנא פליג ואמר הטעם משום סעודת ר"ח וכו' וכנ"ל, כ"ז נראה לענ"ד בזה וכולי האי ואולי.
ובתפלה שניה וכו'. כתב הראב"ד וז"ל א"א הראה דעתו בכאן על אותה תפלה שנייה שאמר שאינה תפלת מוסף שאם היה תפלת מוסף הרי המוסף דוחה של מוסף ושל נעילה כחזרתו של ר' עקיבא סוף דבר אין דברים מכוונים לעיקר ההלכה עכ"ל והנה ברור שיש כאן ט"ס וצ"ל דוחה של מוסף ושל מנחה כחזרתו וכו' וכ"ה בנוסח ההשגה שהובא במרן יעו"ש וכוונת דבריו פשוטים שהנה בהשגה הראשונה (הובאת בס"ק ו') חתר להעמיד דברי רבינו דהא דכתב דמתפללין תפלה שניה מיירי ביום שיש בו קרבן מוסף רק שהוקשה לו דא"כ אינה בכל יום מימי המעמד ועוד דאינה מיוחדת לאנשי מעמד בלבד רק לכל ישראל יעו"ש וכן בהשגה ב' (הובאת בס"ק ח') השיג ג"כ ומ"מ עלה בידו לפרש דמיירי ביום שיש בו קרבן מוסף רק דהוקשה לו דא"כ למה כתב דשלשה קורין הו"ל לכתוב דארבעה קורין יעו"ש ומ"מ יותר עדיף ליה לסבול הדוחק הזה מלפרש דהמעמד היה להם תפלה מיוחדת דלשון הש"ס אינו מורה ע"ז וכמו שמבואר בריש פ"ד דתענית שם אבל כאן כתב דע"כ אין כוונתו על תפלת המוספין ביום שיש בו קרבן מוסף וע"כ כוונתו על תפלה מיוחדת שהיה לאנשי מעמד ביום שלא היה בו קרבן מוסף דליכא לפרש ביום שיש בו קרבן מוסף דא"כ איך כתב דביום שיש בו קרבן עצים היה בו מעמד בשחרית ובתפלה שניה ובמנחה הא קרבן מוסף דחי לתפלה של מוספין (כדאיתא שם כ"ח ב') ודחי ג"כ תפלת מנחה אלא ודאי מיירי ביום שאין בו קרבן מוסף ואפ"ה כתב דהיה בו תפלה שניה והיינו ע"כ לאו תפלת המוספין שהיה לכל ישראל. והבן ופשוט. וכתב זה לפי שמרן כתב בדרך אחרת וכתב שכוונת רבינו לומר שביום שיש בו קרבן מוסף לא היו קורין בתפלה שניה אבל התפלה שניה גופה לא דחו אותה ומסתמא כוונתו על תפלה המיוחדת לאנשי מעמד בלבד דליכא לפרש דקאי על תפלת המוספין של כל ישראל א"כ התפלה עצמה נדחית יעו"ש (ולדבריו קאי ההשגה על מש"כ רבינו לא היה בו מעמד לא בתפלה שניה וכו' יעו"ש היטיב) וכל דבריו דחוקים מאד ורחוקים מהאמת מכמה טעמים ועוד מנ"ל בפשיטות דביום שיש בו קרבן מוסף היתה נדחית תפלת המוספין לגמרי ודילמא היתה התפלה אך לא הקריאה ודומיא שהבין הראב"ד בדברי רבינו ועוד כמה עיקולי ופשורי איכא כאן סוף דבר דבריו תמוהין והעיקר כמש"כ כן נראה לענ"ד.