הר המוריה על משנה תורה, הלכות כלי המקדש והעובדין בו· רבי מאיר יונה ברנצקי
פרק ה · הלכה ה
ואינו יוצא וכו'. שם בסנהדרין י"ח א' ובתו"כ שם ופסק הלכה כר' יהודה ועי' ירושלמי פ"ג דהוריות ה"ה ויש שם ט"ס וצריך להגיה שם יעו"ש היטיב ודו"ק. ועי' לקמן פ"ב מהל' ביאת מקדש ה"י ומש"כ רבינו דאינו יוצא מפתח ביתו וכו' עי' במרן מש"כ בזה ומדבריו משמע דה"ג שם י"ט א' א"ה ביתו נמי לא ור"ל לדידך דאמרת דמן המקדש לא יצא דווקא א"כ גם בביתו אינו רשאי להיות ואיהו שמע מר"י דאם אינו יוצא מפתח ביתו סגי בזה אף שאינו במקדש. ומכאן יצא לרבינו דאם הוא בביתו סגי דבאמת הא דכתיב ומן המקדש לא יצא היינו שמקדושתו לא יצא אבל כשהוא יושב בביתו שפיר דמי. ודע כי הב"ח הגיה שכצ"ל א"ה מביתו נמי לא יעו"ש ולכאורה אין לו הבנה. ואולי הכי כוונתו דאיהו שמע לר"י דס"ל דאינו רשאי לצאת מפתח ביתו וכדעת רבינו ולכן מקשה לדידך דס"ל דמן המקדש הוא דווקא הא תינח כשהוא במקדש אבל כשהוא בביתו אמאי לא יצא מביתו ושיעור דבריו הוא כך א"ה. מביתו נמי לא. בתמיה אמאי לא יצא מביתו (אבל יותר היה ראוי לפי"ז להגיה א"ה מביתו אמאי לא) ואולי שט"ס הוא וכצ"ל בביתו נמי לא וכוונתו למש"כ מרן. אבל לגי' שלנו לביתו נמי לא אתי שפיר כפשוטו וה"ק לדידך דמן המקדש לא יצא הוא כפשוטו א"כ אסור לו לצאת מן המקדש לביתו ופשוט וק"ל ועוד י"ל כוונת הב"ח בפשיטות דה"ק א"ה לדידך דאסור לצאת אחר המטה א"כ למה כתיב מן המקדש וכו' הא גם מביתו אסור וכו' וממילא לפי המסקנא גם מביתו אסור ודו"ק וי"ל כי כוונת מרן ג"כ כך.
וסגן מימינו וכו'. וכאן לא נזכר משוח שעבר משום דלא היה נכנס אז והטעם איתא שם י"ט א' והובא במרן ולא יכולתי לעמוד על דעתו במש"כ ואיני יודע למה השמיטו רבינו עכ"ל הא שפיר כתב רבינו דהמשוח שעבר לא היה עמו ואם על השמיעו את הטעם תמה הלא אין מדרך רבינו רק לכתוב פסקים ולא טעמים.
ואומרים לו וכו'. כן הוא שם במשנה ובתוספתא שם יעו"ש.