אור ברסלב

הר המוריה על משנה תורה, הלכות כלי המקדש והעובדין בו· רבי מאיר יונה ברנצקי

פרק ד · הלכה יט

הלכה יח

קודם למרובה וכו'. כ"ה בהוריות י"ג א'. ויש לעיין איך יתכן להיות ב' כה"ג בזמן אחד הא לעיל הלכה ט"ו כתב דאין מושחין שני כה"ג כאחד ומבואר שם בירושלמי הטעם משום איבה וא"כ כ"ז שהכ"ג חי אין ממנין כה"ג אחר. והנה כעין זה איתא בנזיר מ"ז ב' וכתבו שם התוס' דמשכחת לה כגון שנמשח אחד לכה"ג ובתוך כך נגנז שמן המשחה ואירע בו קרי בכהן המשוח ומינו אחר תחתיו מרובה בגדים לעשות עבודה ביוה"כ וקשה דא"כ הו"ל לומר משוח חזי לעבודה ומרובה בגדים לא חזי לעבודה דראשון חוזר לעבודתו כדקאמר גבי משוח שעבר ונראה לומר כגון שכה"ג גלה ומינו אחר תחתיו ברבוי בגדים כגון שנגנז השמן כבר ושימש כמה שנים שאם אף הראשון שב אינו חוזר לעבודתו שהרי שימש זה תחתיו כמה שנים עכ"ל בד"ה וכן וכו' יעו"ש והנה תירוץ הראשון לא שייך כאן בוודאי דהא באותו יוה"כ וודאי אותו המרובה בגדים עדיף כדאיתא כאן ומרובה בגדים העומד לשרת קודם למשוח שעבר מחמת קרי וצ"ל על כרחך כתירוץ השני דמיירי דהראשון גלה ומינו אחר תחתיו ואע"ג דזה גרע טפי דאילו משוח שעבר מחמת קרי חוזר לעבודתו וכה"ג שגלה אינו חוזר לעבודתו מ"מ לענין קדושה עדיף טפי דלא דמי לעבר מחמת מומו או מחמת קרי דהוה פסולו בגופו משא"כ בהך דגלה דאיהו לא גרע ולא מידי מחמת זה שגלה.
ושוב ראיתי כי התוס' בעצמם כתבו שם ע"ב בד"ה מרובה וכו' וז"ל ה"ג מרובה בגדים ומשוח שעבר לכאורה משמע מרובה בגדים כגון שכבר נגנז שמן המשחה והיה כה"ג מרובה בגדים ואירע בו קרי ומינו אחר תחתיו ומשחוהו ועבר יוה"כ ושוב הראשון שהוא מרובה בגדים חוזר לעבודתו והשתא יש לפנינו מרובה בגדים ומשוח שעבר וא"א לומר כן דאיך נעשה שמשחוהו לשני ולא משחו הראשון אלא יש לפרש כגון שיש כאן כה"ג משוח ואירע בו קרי ומשחו אחר תחתיו ועבד יוה"כ אחד ושוב המשוח הראשון חוזר לעבודתו ועבד כמה שנים אח"כ ומשוח השני עבר ובין כך וכך נגנז שמן המשחה וזה המשוח הראשון שחזר לעבודתו גלה עם יכניה ומינו אחר תחתיו מרובה בגדים אבל משוח שעבר אינו מתמנה תחתיו כל ימי חייו של הראשון אף כי יצא בגולה משום איבה ולהכי ליכא למימר דמת המשוח דא"כ יתמנה המשוח שעבר תחתיו אלא גלה ומינו מרובה בגדים תחתיו והשתא המשוח שעבר קודם למרובה בגדים בזמן שעדיין היה שמן המשחה והשתא שניהם המרובה בגדים והמשוח שעבר מרובה בגדים עדיף שעבד עבודה שראוי לעבודה ואילו משוח שעבר לאו בר עבודה הוא כדאיתא יומא י"ב ב' דלכה"ג אינו ראוי משום איבה ולא לכהן הדיוט דמעלין בקדש ולא מורידין כשמעתין דר"י דאמר אינו ראוי לא לכה"ג ולא לכהן הדיוט עכ"ל ולפי"ז גם תירוץ הראשון שבתוס' חוזר וניעור דמיירי במשוח שאירע לו קרי ביוה"כ ומינו אחר תחתיו במרובה בגדים ושניהם ביוה"כ דהמשוח קודם אף דאינו עובד באותו יום מ"מ משוח העובד מיקרי כיון דלאחר יוה"כ חזי לעבודה והא דקאמר משוח שעבר ומרובה בגדים מרובה בגדים עדיף היינו באותו גוונא דהמשוח לא יחזור לעבודתו עוד ודומיא שכתבו התוס' כאן וזה שהקשו בדבור דלעיל דאמאי קאמר טעמא משום דמשוח בשמן המשחה מביא פר ואילו מרובה בגדים אין מביא פר תיפוק לי דמשוח הוא חוזר לעבודתו ומרובה בגדים אין חוזר לעבודה והבן.
אך לכאורה יש לעיין הך גלה אם דינו כמת אמאי לא היה המשוח שעבד ביוה"כ ועבר מתמנה תחתיו הא כמת הוא ואין כאן איבה ואם דינו כחי אמאי כשחזר מגלותו אינו חוזר לעבודתו והרי דינו כעבר מחמת קרי או משום ד"א כשחוזר לקדמותו הרי הוא חוזר לעבודתו ועיי"ש ביומא י"ב ב' בפרנס שעבר מחמת אונס ועבר האונס חוזר לקדמותו. שוב ראיתי בשיטה מקובצת לנזיר שם שכתב בשם הרא"ש דאם גלה הראשון וחזר אין הב' עובר מהתמנותו כיון דשהה ימים בכהונתו ולא דמי להעובד ביוה"כ מחמת שנטמא כה"ג דזהו רק ליומו ושעתו יעו"ש היטיב ולפי"ז יצא לנו דין חדש בפרנס שעבר מחמת אונס ושהה זמן רב וחזר דאין השני עובר מהתמנותו ויש לדון ג"כ דין זה במחזיקים במצות עד"ז עיין סי' תקפ"א באו"ח שם באחרונים. כיון דהתוס' והרא"ש מסכימים לדבר אחד.
ועיי"ש עוד בשיטה מקובצת מש"כ בזה והנ"ל עוד בזה כי יתכן להיות בשני כה"ג בזמן אחד כגון שגלה כה"ג המשוח ומינו אחר תחתיו מרובה בגדים וג"כ גלה לאותו המקום שגלה המשוח ובזה אין שייך לומר ראשון חוזר לעבודתו כיון דעדיין הוא בגולה וקמ"ל דהמשוח עדיף מטעם שהיה לו קדושה יתירה שהיה מביא פר על שגגתו. ומה שיש לעיין עוד על התוס' מש"כ במשוח שעבר דהיינו כה"ג שראה קרי ביוה"כ ומשחו לאחר תחתיו כנ"ל והא אין מושחין לזה השני רק דבעבודתו נתחנך וכמש"כ לקמן פ"א מהל' עבודת יוהכ"פ ה"ג וי"ל דמיירי שאירע שמשחוהו וקמ"ל דאפי' נמשח מ"מ המרובה בגדים קודם לו.
אחר כותבי כ"ז ראיתי בבאר שבע שם שהאריך טובא בזה והערה בכל מה שהערותי יעו"ש היטיב והעלה שאין פי' לברייתא זו הקשה לסברת התוס' דס"ל דכה"ג שגלה ומינו אחר תחתיו והראשון חזר ובא דאין הראשון חוזר והקשה מהתוס' דיומא י"ב ב' גבי פרנס ועוד הקשה מהא דאיתא במכות י"ג א' דרוצח שגלה ושב דשב אל שררתו הראשונה ואפי' לר' יהודה דלא ס"ל הכי היינו משום דכתיב התם אל משפחתו ולא אל שררתו וכ"ש הכא דלא חטא כלל יעו"ש והנה קושיא הראשונה כבר תירצתי בשם השיטה מקובצת וכנ"ל וקושיא השניה ג"כ לק"מ דעד כאן לא איירי התם רק אם כשר מצד עצמו לשוב אם לא אבל כאן כו"ע מודו דכשר לשוב כיון דלא חטא רק אין מעבירין השני שנתמנה תחתיו ואה"נ אם מת השני חוזר הראשון וזה פשוט לענ"ד. וכתב עוד וז"ל אם לא שתאמר דמש"כ כגון כה"ג שגלה ר"ל גלה מעצמו כמו שהיה ירמיה גולה מעצמו עד שאמר לו הקב"ה חזור וכן אמרו במגילה (י"ג א') גבי מרדכי שהגלה מירושלים שגלה מעצמו אבל זה דוחק גדול לומר שכה"ג גלה מעצמו דבשלמא גבי מרדכי מצינו בקרא שגלה מעצמו והיכא דגלי קרא גלי והבו דלא לוסיף עלה עכ"ל ולא ידעתי מה הוא שח וכי מיירי כאן במעשה שהיה הא כאן מדינא קא מיירי אם יארע כך כך הדין (אולי כוונתו כי זה לא יארע עוד לעתיד ולשעבר ג"כ לא אירע כך ולמה כתבו דין שאינו במציאות) ועוד לא ידעתי מה יועיל בזה וכי כיון שגלה מעצמו שוב אינו חוזר לעבודתו ועדיין יקשה והא לא חטא ואולי טעמו כיון שעזב מדעתו עבודת בית אלהינו ועבר על מן המקדש לא יצא לכן כדאי הוא למקנסיה ויש לעיין בזה. והא דר' ישמעאל בן קמחית שהלך וסיפר עם מלך ערב ביוה"כ ונכנס ישבב אחיו תחתיו לשמש ולא קנסוהו שלא יחזור לעבודתו כמבואר ביומא מ"ז א' ובירושלמי שם פ"ק ה"א ופ"ק דמגילה ה"י ובהוריות פ"ג ה"ב יעו"ש י"ל שם היה מוכרח לזה ויש לעיין בזה ועי' לקמן פ"ב מהל' ביאת מקדש ה"ה יעו"ש היטב.
וכתב עוד וז"ל ולפי דרכם של התוס' טפי היה נ"ל ליישב בענין אחר כגון כה"ג שגלה לערי המקלט ומינו אחר תחתיו ברבוי בגדים כגון שנגנז השמן כבר ושימש כמה שנים שאף אם הראשון שב במיתת כהן שעבר ממשיחתו לרבנן או במיתת משוח מלחמה בפ' אלו הן הגולין אינו חוזר לשררותו משום דהלכה כר"י לגבי ר"מ דאמר רוצח שגלה אינו חוזר לשררה שהיה בה עכ"ל והנה לפי דבריו יקשה לי מאד כיון דהראשון אינו חוזר לשררותו א"כ הרי דינו אמור מרובה בגדים ומשוח שעבר המרובה בגדים קודם כיון דזה עובד וזה לא חזי לעבודה ובשלמא לפי' התוס' לק"מ שפי' שגלה אף דאין מעבירין את השני מ"מ הראשון אינו נפסל רק מחמת דאין מעבירין את השני אבל הכא כיון דלא חזי לעבודה א"כ פשיטא דהמרובה בגדים עדיף ומטעם זה יש להקשות על מה שכתב מתחלה דמיירי שגלה מעצמו. והנה התם י"ל דס"ל דבגלה מעצמו כשר לעבודה רק כיון שגלה מעצמו מחל על כבודו ולכן אין מעבירין השני אבל אינו נפסל בכך ולכן לק"מ מש"כ מקודם עליו אבל בזה קשה.
ועוד קשה לי על דבריו הא כה"ג שהרג אינו שב לעולם כמבואר בסנהדרין י"ח ב' וצ"ע והנה זה יש ליישב עי' בתוס' סנהדרין שם בד"ה אינו ועי' בתוס' יומא ע"ג א' בתוס' ד"ה וכולן וכו' יעו"ש היטיב מש"כ בזה (ואגב אימא בה מילתא דז"ל התוס' שם ביומא תימה דתנן במכות י"א ב' וכו' ההורג כה"ג או כה"ג שהרג אינו יוצא משם לעולם ואמאי לא הדר במיתת משוח שעבר אף לרבנן או משוח מלחמה לר' יהודה שגם הם מחזירים הרוצח ושמא י"ל דכה"ג עיקר וכיון דהוי כה"ג בשעה שהרג לא הדר במיתת הני או במיתת כה"ג אחר שיעמידו תחתיו והא דתני דמחזירין הרוצח היינו כגון דלא הוו כה"ג בשעה שהרג א"נ הא דקתני אינו יוצא משם לעולם כגון דלא הוו משוח שעבר ומשוח מלחמה עכ"ל וכתב ע"ז בגליון בשם הגאון ר' ישעיה פיק וז"ל מעין זה איתא במכות י"א ב' ורוצה הש"ס להוכיח דבמיתת כולן הוא חוזר ודחי הש"ס בדליכא עיי"ש והיינו כתירוץ השני דתוס' דהכא ומצוה ליישב עכ"ל ואני אומר דאין כאן התחלת קושיא דשם במכות רוצה למיפשט מהא דנגמר דינו בלא כה"ג אינו יוצא משם לעולם ומוכיח מכאן דבמיתת כולם הוא חוזר דאל"ה אכתי יצא במיתת הנך ומשני בדליכא אבל בדאיכא חוזר במיתת הנך ומשום דלא הוי אז כה"ג אבל אם היה אז כה"ג באמת אינו חוזר במיתת הנך וכסברא קמייתא דהתוס' ומסתפקא להו להתוס' די"ל דה"ה בהוי כה"ג מ"מ חוזר במיתת הנך והא דקא פריך מנגמר דינו בלא כה"ג רישא דמילתא נקיט וכוונתו ג"כ על הא דכה"ג שהרג וע"ז משני בדליכא ולכן מסתפקא להו להתוס' בזה ולכן תירץ שני תירוצים ביומא ולק"מ ועי' במל"מ פ"ז מהל' רוצח ושמירת נפש ה"י יעו"ש היטיב). גם יתר דברי הבאר שבע אינם נכונים יעו"ש היטיב.
אמנם גם דברי התוס' דנזיר לא יתכנו כ"כ דבמקומם בנזיר אתי שפיר אבל כאן מבואר דמרובה בגדים קודם למשוח שעבר מחמת קרי ומשמע דהיינו כה"ג שנמשח לכה"ג ועבר מחמת קרי אף דלאחר יוה"כ חוזר לעבודתו מ"מ מרובה בגדים עדיף מיניה וזה דלא כסברת התוס' ואף שנדחקתי לעיל ליישב זה מ"מ הדוחק מבואר ובשלמא בנזיר ליתא רק משוח שעבר ומרובה בגדים מרובה בגדים עדיף שפיר י"ל דמיירי שגלה ועבר ממשיחותו לגמרי אבל כאן משמע דאף שעבר מחמת קירויו בלחוד מרובה בגדים עדיף מיניה. לכן נ"ל בפשיטות דכאן מיירי דהיה משוח שעבר מחמת זקנה או מחמת חולי ומינו אחר תחתיו בריבוי בגדים והעבירוהו ג"כ מחמת חולי או מחמת זקנה אותו המשיח עדיף מזה המרובה בבגדים משום דהמשוח מביא פר וזה אינו מביא וכמש"כ רבינו לקמן פט"ו מהל' שגגות ה"ז יעו"ש היטיב ושוב קמ"ל דאם היה משיח שעבר מחמת קרי ומרובה בבגדים ביוה"כ גופיה זה המרובה עדיף משום דהוא חזי לעבודה וזה לא חזי לעבודה וזה שכתב רבינו ומרובה בבגדים העומד לשרת ר"ל שהוא עומד כעת לשרת ביוה"כ וזהו פשוט וברור לדעתי בלי שום דוחק כלל ודו"ק היטיב בכל מש"כ כי נכון הוא.
וראיתי להריטב"א ז"ל במכות י"א א' שכתב וז"ל לכך י"ל דמשכחת להו כולהו קודם יאשיהו כגון שהלך כהן משוח למקום אחד ונתעכב שם או נשבה שם שממנין אחר תחתיו ואין מושחין אותו שאין מושחין שני כה"ג בדור אחד ואם אירע פיסול בזה השני ממנין אחר עד שיעבור פיסולו של שני ואם חזר למקומו השני והוי השלישי כהן שעבר ממשיחותו ומיהו ממשיחותו לאו דווקא אלא לריבויו קרי הכי יעו"ש היטיב ודבריו ג"כ ניחא במקומם ולא שייכין הכא. ויש לעיין בדבריו. גם מה שמשמע מדבריו דדווקא אין מושחין שני כה"ג אבל בלא משיחה שפיר דמי יש לעיין דמירושלמי לא משמע כן ויש לעיין בזה וכמש"כ בריש ס"ק זה. ולא רציתי להאריך עוד בזה.

והעובר מחמת קרי וכו'. דאילו האי חזי לעבודה למחר ואילו עבר מחמת מום לא חזי לעבודה. נזיר שם. וכתבו התוס' שם דה"ה בעובר מחמת מום עובר העובר מחמת קרי עדיף מיניה יעו"ש.

והעובר מחמת מום וכו'. זה פשוט דמשוח מלחמה אין לו דין כה"ג לענין עבודה כמבואר ביומא ע"ג א' ובהוריות י"ב ב' ובנזיר שם.

ומשוח מלחמה וכו'. הטעם דתלו ביה רבים נזיר שם. ויש לעיין דהתם מיירי לענין להחיותו וכ"ה בהוריות שם אבל לענין כבוד י"ל דסגן עדיף ואולי דה"נ מיירי להחיותו וכן מבואר בהוריות דמיירי הכל לענין להחיות יעו"ש אבל יותר נ"ל דלענין כבוד נמי משוח מלחמה עדיף דליש תנאי הוא דומה בהרבה מילי לכה"ג וכמו שיתבאר לקמן וק"ל.

וסגן קודם לקתיקול וקתיקול וכו'. אזיל לשיטתו בהלכה י"ז. וראיתי בבאר שבע שם שכתב וז"ל בירושלמי דשקלים פרק אלו הממונים קחשיב עוד מעלה אחת שסגן קודם לקתיקול וקתיקול קודם לאמרכל עכ"ל ואולי נתחלף לו דברי רבינו בירושלמי דבירושלמי לא נזכר זה כלל וכמש"כ בהל' י"ז ד"ה קתיקולין.
ודע דבירושלמי הוריות (וכן בתוספתא שם פ"ב) פ"ג ה"ח איתא וז"ל מלך קודם לכה"ג כה"ג קודם לנביא נביא קודם למשוח מלחמה משוח מלחמה קודם לראש משמר ראש משמר קודם לראש בית אב ראש בית אב קודם לאמרכל אמרכל קודם לגזבר גזבר קודם לכהן הדיוט עכ"ל אמנם רבינו תפס ש"ס דידן לעיקר וכתב על פיו מש"כ.

תמיד שמנה וכו'. וכן סדרן ממטה למעלה. הדיוט. ראש בית אב. ראש משמר. גזבר. אמרכל. קתיקול. סגן. כה"ג (או משוח או מרובה בגדים) אבל משוח מלחמה לא בכל זמן היה רק בזמן מלחמה ופשוט וק"ל והתימה על מרן שנתלבט בזה.

תוכן העניינים

הר המוריה על משנה תורה, הלכות כלי המקדש והעובדין בו

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה